אני אוהב לייקים!

רקע-מה קרה לפני הניסוי?

מחקרה שלן שרמן ושותפיה בדק את ההשפעה של "הלייק" ברשתות החברתיות על צעירים ומבוגרים בעזרת מכשיר MRI.

מכשיר זה הוא מכשיר אליו נכנס הנבדק, ובעזרתו ניתן לדמות תמונה אנטומית ואיברים פנימיים בעזרת גלי רדיו.

החוקרים הבינו שסורק הMRI אינו יכול לבדוק סיטואציות חברתיות מכיוון שהמשתתף נמצא לבדו בתוך הסורק.

לעומת זאת, המדיה החברתית מאפשרת בדיקה של אינטראקציה חברתית כאשר המשתתף נמצא לגמרי לבדו.

החוקרים בחרו בפעולת הלייק במדיה החברתית מפני שמחקרים קודמים מצאו שישנו קשר בין משוב חיובי ממדיה חברתית למערכת התגמול במוח. מערכת התגמול היא מסלול במוח שבתגובה לגירוי, היא פועלת ונוצרת תחושת הנאה, ואנו חווים אושר וסיפוק. כלומר, הפעילות במדיה החברתית מפעילה את מערכת התגמול במוח.

ישנו מידע מועט על העצבים שמספקים את המשוב החיובי, כלומר האזורים הפועלים בזמן נתינה וקבלה של לייק, ולכן בחרו החוקרים להתעמק בנושא זה. התחום כולו מנסה לבדוק את ההתמכרות לרשתות החברתיות ולהשפעה של הלייקים והעוקבים במוח.

מטרת הניסוי היא לראות אזורים שונים שפועלים בזמן נתינה וקבלה של לייקים ובכך להבין את הקשר שלהם למערכת התגמול ולמשוב החיובי שמתקבל במוח כתוצאה מפעולות אלו.

מה בדיוק קרה בניסוי?

שאלת המחקר בניסוי זה בודקת איזה אזורים פועלים בזמן קבלת ומתן אהבה (לייקים) ברשתות החברתיות?

הניסוי בוצע על 61 מתבגרים בגילאי 13-21, צעירים המשתמשים ברשתות חברתיות ואינסטגרם. 3 מהנבדקים לא נכללו בניתוח הנתונים עקב תקלה.

שלב ראשון- תרגול:

1-המשתתפים השתמשו ברשת חברתית הדומה לאינסטגרם (כולל שורת האינסטגרם כדי לדמות בצורה הטובה ביותר את הרשת החברתית), והתבקשו לראות תמונות של אחרים וללחוץ על כפתור "לייק" או "הבא".

2-הנבדקים ראו תמונות אינסטגרם שלהם ועם הלייקים שקיבלו ע"י אחרים, אך הלייקים לא באמת היו כמות הלייקים שקיבלה התמונה, אלא כל תמונה קיבלה לייקים באקראיות. לנבדקים נאמר שזו כמות הלייקים האמיתית.

שלב שני- הניסוי:

שלב הניסוי ושלב התרגול דומים אחד לשני מכיוון שהנבדקים ביצעו את משימת התרגול לפני שנכנסו אל תוך המכשיר MRI. בשלב הניסוי ביצעו את אותה משימת תרגול אך הפעם בתוך המכשיר MRI.

שלב שלישי- סקר ודירוג:

סקר- הנבדקים נשאלו איך הם מחליטים בדרך כלל האם לתת לייק לתמונה או לא, והתבקשו גם לדרג 5 הקריטריונים שניתנו להם -מהקריטריון החשוב ביותר לחשוב הכי פחות, ויכלו גם להוסיף בעצמם.

משימת הדירוג- הנבדקים ראו את התמונות ללא שורת האינסטגרם וללא הלייקים, והיו צריכים לדרג 1-7 לכל תמונה.

תוצאות- מה גילינו בניסוי?

תוצאות הניסוי מראות לנו את ההשפעות של לחיצת הכפתור לייק על אזורים שונים במוח. התוצאות נותחו על ידי FMRI ועל ידי סטטיסטיקה. התוצאות הראו שכאשר ביצעו השוואה בפעילות בין מצב של מתן לייק ללחיצת "הבא" , והשוואה בפעילות בין מצב של קיבלו הרבה לייקים למצב שקיבלו מעט לייקים. לאחר בדיקת התוצאות נמצא שהאזורים החופפים במתן לייקים וקבלת לייקים הם אזורי מוח הקשורים בדרך ישירה או עקיפה למערכת התגמול. לאחר מכן המשתתפים קיבלו תמונות שלהם והם היו אמורים לתת לייק או להעביר את התמונה, לאחר ניתוח הנתונים ניתן להבין איזה אזורים מוחיים פעלו בזמן שהמשתתפים בחרו "לייק" או "הבא". לפי השערתם של החוקרים פעלו מספר רב של אזורים הקשורים בדרך עקיפה או ישירה למערכת התגמול. ובנוסף המשתתפים קיבלו תמונות שלהם והם היו אמורים לתת לייק או להעביר את התמונה. האזורים שחפפו גם בזמן לחיצת "לייק" וגם בדירוג התמונות הם אזור שמעורב בתגובות ריגשיות ופחד, ותהליכים של קבלת החלטות ותגובה עצמית. ובנוסף החליטו החוקרים לבצע את ניתוח הנתונים לא רק על ידי FMRI אלא גם עם מבחני סטטיסטיקה. הנבדקים נשאלו אם הם חשבו לפני שעשו לייק או שזו הייתה תחושת בטן, ודירגו למה הם נתנו לייק. רוב הנבדקים בשאלון סטטיסטיקה בחרו תמונה שמושכת אותפ ויזואלית ואילו הכי פחות אנשים אמרו שהתגובות על התמונה הם אלו שגרמו לו לעשות לייק.

דיון- בואו נסכם ונשפר לפעם הבאה:

המסקנה העיקרית מהמאמר היא שכאשר הנבדקים נותנים לייקים ברשתות החברתיות יפעלו אזורים במוח הקשורים למערכת התגמול, מכיוון ששני האזורים הראו תגובה משמעותית יותר כאשר המשתתפים בחרו 'אהבתי' לעומת 'הבא'. יתר על כן, צילומי 'אהבתי' של אחרים היו קשורים גם להפעלה גדולה יותר באזור מסוים אחד. גם אזור זה מעורב בתגמול אך נראה כי הוא מתווך גם למידה מותנית בפעולה וקבלת החלטות. כמו כן נצפתה פעילות גם באזורים נוספים במוח, שקשורים גם הם בעיבוד תגמול. מטרת הניסוי לא היא לראות אזורים שונים שפועלים בזמן נתינה וקבלה של לייקים ובכך להבין את הקשר שלהם למערכת התגמול ולמשוב החיובי שמתקבל במוח כתוצאה מפעולות אלו. אך ישנה גם ביקורת מצידנו לגבי המאמר, לדעתנו היה חסר יחס מספק על החלק השני של הניסוי. לדעתנו זו בעיה מכיוון שלחלק השני בניסוי יש משקל רב, מכיוון שהחוקרים משתמשים בקונטרסט לשני חלקי הניסוי בשביל להגיע למסקנה. ובגלל שאין פירוט נרחב על החלק השני, בתור קורא נרגיש שלא היה מספיק מחקר על החלק השני וכך המאמר פחות אמין.

ביקורת נוספת שגם החוקרים התייחסו אליה כביקורת היא עניין החוסר ידיעה האם זאת פעולה ידידותית או לא, זה מאוד יכול להשפיע על הממצאים מכיוון שאם המשתתף לא התכוון לעשות לייק אלא עשה זאת מתך אי נעימות זה יכול להשפיע לחלוטין על כל התוצאות.