בחזרה לעתיד גרסת הקורונה

״קורונופוביה״[1] (coronaphobia) הוא מושג חדש יחסית אשר מתאר חוויה אנושית מסגרתה האדם חווה חשש עמוק מהידבקות בנגיף ה.COVID-19 אמנם מדובר בפוביה מן המניין - רבים מאתנו חשו אי נוחות עד פחד בהקשר לנגיף הקורונה מהסיבה שלא נתנה מנוח: הלא נודע. משום שמדובר בנגיף חדש שלא נראה לפני כן כמותו, למדע לא היו תשובות לשאלות רבות אשר נשאלו על ידי אוכלוסיית העולם, דבר אשר הוביל לחקר אינטנסיבי המתעדכן מרגע לרגע במטרה לספק מידע עדכני ומאומת מחקרית.

על כן, למרות שמדובר במציאות חדשה, השגרה חייבת להימשך גם היא ובמרכזה גלגל החיים. מיליוני ילדים כבר נולדו וייוולדו במהלך התקופה בה נגיף הקורונה שרר בנינו. אך, לא ניתן להשוות את חוויית ההיריון הנוכחית לאלו שלפניה. זאת משום שמלבד כל הפחדים והלחצים שחווה האם במהלך הריונה, נוספו דאגות חדשות הקשורות לנגיף החדש: כיצד בריאות האם משפיעה על העובר כעת? מה תופעות הלוואי של חולות בנגיף הקורונה במהלך, לפני או אחרי ההיריון? האם יש השפעות ספציפיות על התפתחות מוח העובר? ועוד רבות אחרות.

ובכן, למרות שלא עבר זמן רב (יחסית) מאז שנכנסה לקורונה לחיינו, מחקר משנת 2020 " Maternal choline and respiratory coronavirus effects on fetal brain development" שם בפניו כמטרה לענות של השאלות הקשורות להריון בעידן הקורונה. המחקר עצמו נעשה באמצעות מעקב אחרי קבוצה גדולה ומגוונת הן מבחינה אתנית והן מבחינה גילית של אימהות שחולקו לשתי קבוצות: נשים בעלות נגיף נשימתי זיהומי במהלך הריונן (ביניהם נגיף ה COVID-19) ונשים ללא מחלות כלל. המחקר עסק בשתי תקופות: אחת במהלך ההיריון ובפרט בשבוע ה-16 (במהלך תקופה זו המחקר התמקד באם) ובנוסף כשלושה חודשים לאחר הלידה אז התמקד המחקר בהתפתחות ההתנהגותית ילוד (המורה גם כן על ההתפתחות המוחית שלו). על ידי העמקה וניתוח של התוצאות, המחקר מעלה מספר המסקנות חד משמעיות ומפתיעות. חשוב להוסיף כי מחקרים קודמים מצאו כי נגיפים נשימתיים נפוצים בעלי השפעה דלקתית אצל האם, משפיעים על העובר והשלייה. רמת ההשפעה על העובר תלויה ברמות הכולין[2] בפלזמה[3]של האם, כך שרמות כולין גבוהות (אשר יכולות להגיע מתזונה נכונה) מגנות על התפתחות העובר גם במצב בו האם לוקה בתסמונת נשימתית כלשהי. כעת, רצה המכון האמריקאי לבקרת מחלות לבדוק האם נגיף הקורונה,(COVID-19) נגיף נשימתי דלקתי גם כן, בעל השפעות דומות על האם ועוברה כשאר הנגיפים הנשימתיים שנבדקו עד כה.

בחזרה לענייננו, הקורונה. למרות שממבט ראשוני נראה כי הפחד מהלא נודע ממשי וקיים ניתן לומר שבנוגע להריון, כאשר האם נדבקת בנגיף הקורונה תופעות הלוואי וההשפעות הכלליות על התפתחות העובר יהיו דומות לאלה של הנגיפים הנשימתיים האחרים. לכן, ניתן לקחת נשימה עמוקה כי המדע שוב כאן לצדינו ולשירותנו, מוכן להעניק את התשובות המיוחלות ובעיקר להרגיע.

המחקר התחלק לשלושה שלבים. בתחילה נשים בהריון, חלקן בעלות נגיפים זיהומיים בדרכי הנשימה וחלקן בריאות לגמרי התבקשו למלא שאלון לגבי התסמינים שלהן. בנוסף הן נבדקו על ידי רופאים כדי לאמת את תשובותיהן.

במהלך השבוע ה-16 להריון כל הנבדקות נמדדו רמות הכולין ורמת ה-CRP בדם שלהן במטרה לאבחן אם יש יחס ישיר בין רמת הכולין בדם להתפתחות התקינה של העובר. רמת ה-CRP בדם מהווה אינדיקציה על קיום/אי-קיום של תהליך זיהומי/דלקתי בגוף האם. ועל כן, במחקר זה נמצא כי אכן רמות CRP נשארות מוגברות עד 10 ימים לאחר הופעת זיהום נגיפי בדרכי הנשימה.

שלושה חודשים לאחר שילדו, התבקשו הנשים למלא שאלון על התנהגות הילוד (IBQ-R) שלהן במטרה לאבחן האם התפתחות מוחית כלשהי נפגעה אצלו. שאלון ה- IBQ-R פופולארי מאוד ומשמש רבים במטרה לעקוב אחר התפתחות התנהגות התינוק באפיקי תשומת הלב והוויסות העצמי. לבסוף, נערכה השוואה בין תוצאות הילודים של האימהות עם רמות עם כולין גבוהות לבין ילודים לאימהות עם רמות כולין נמוכות.

המסקנה העיקרית של מחקר זה הוא שרמות גבוהות יותר של כולין טרום לידתי במהלך השליש השני של ההיריון קשורות לירידה בהשפעות השליליות על התפתחות התינוק ולירידה בסיכון למחלות נפשיות עתידיות (במחקרים שונים נמצא שיכולות חברתיות ויכולות קשב לקויות בילדות הם סימנים מקדימים לבעיות נפשיות שמתפתחות מאוחר יותר) אם לאם יש זיהום בנגיף נשימתי חמור בינוני. ככל שרמת הכולין בדם אצל האם גבוהה יותר אצל אימהות בכלל ובפרט בקרב אימהות בעלות מחלה זיהומים בדרכי הנשימה, כך קטנים הסיכויים של המוח ילודים שלהן להיפגע בעקבות המחלה בה הן חולות במהלך ההיריון.

ראינו במחקר שתינוקות של אימהות שנדבקו בזיהומים ויראליים ועם רמות כולין גבוהות יותר, היו בעלי ציוני גבוהים לגיל 3 חודשים במדד הרגולציה הרגשית ובמיוחד בסולם הקשב במדד הרגולציה, בהשוואה לתינוקות של אימהות שסבלו מזיהומים ויראליים והיו להן רמות כולין נמוכות יותר.

לכל מי שדואגת, בשילוב עם העצות הנוכחיות של ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) לגבי השפעות COVID-19 בהריון, תוספי תזונה של פוספטידיל כולין או כולין יחד עם ויטמינים טרום לידתיים אחרים עשויים לעזור "לחצוץ " בין מוח העובר מההשפעה המזיקה האפשרית של המגיפה הנוכחית ולהפחית את הסיכון למחלות נפש עתידיות של הילדים. אבל חשוב לדעת שלמרות שתוספי כולין או פוספטידיל כולין בהריון הוכחו כבעלי השפעות משמעותיות על קוגניציה או התנהגות של תינוקות, ההשפעות של כולין ב-COVID-19 על התפתחות תינוקות עדיין לא ידועות, ולאף אם במחקר זה לא הייתה זיהום הדורש תמיכה רפואית בטיפול נמרץ ולכן יותר קשה להסיק את המסקנות בנוגע לקורונה באופן ספציפי. בנוסף על ההתפתחות ההתנהגותית של התינוק ישנן השפעות סביבתיות רבות בנוסף להשפעות הפיזיולוגיות, אז ההמלצה הטובה ביותר לבינתיים היא לנסות לתת לילדים את הדוגמה הטובה ביותר ולהישמע להנחיות הקורונה.

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022395620304544#

[1]Arora, A., Jha, A.K., Alat, P. and Das, S.S., 2020. Understanding coronaphobia. Asian Journal of Psychiatry, 54, p.102384. Vancouver [2] כולין = רכיב תזונתי חיוני הדרוש לתפקוד תקין של גוף האדם. למרות שכולין מיוצר בכבד באופן טבעי בכמויות קטנות, רובו מושג על ידי תזונה נכונה. [3] פלזמה = נוזל שקפקף בדם האחראי על אספקת חומרים מזינים (למשל:כולין), הורמונים וחלבונים לכל חלקי הגוף.