במה אוטיסטים שונים בסיטואציות חברתיות?

הרצף האוטיסטי הוא שם כולל להפרעות התפתחותיות במוח שבאות לידי ביטוי כבר בתקופת הילדות. אף על פי שהנושא נחקר באופן נרחב, עדיין ידוע מעט על המאפיינים המוחיים של אוטיזם. התסמינים של אוטיזם כוללים מהווים מגוון רחב, בניהם לקויות תקשורת, לקויות חברתיות, כישורי שפה לקויים, תחומי עניין מצומצמים, דבקות בדפוסים, ועוד. אחד המאפיינים הנפוצים של אוטיזם הוא לקות חברתית וקושי בהבנה של מצבים חברתיים ואינטראקציות בין אישיות. מחקר שעשתה אינה פישמן (2014) מאוניברסיטת סן דייגו ניסה להבין האם יש שוני בפעילות של מוח אוטיסטי אל מול מוח של אנשים שאינם על הרצף האוטיסטי (נוירוטיפיקלים) במובן החברתי. שוני זה נבדק בין שתי מערכות תאי עצב במוח הקשורות לתפקודים חברתיים - מערכת נוירוני המראה ומערכת ה- Theory of Mind (מערכת האחראית על היכולת הקוגניטיבית לייחס מצבים נפשיים,כמו אמונות ורגשות, לעצמנו או לאחרים).

רקע מוחי

מערכת נוירוני המראה (נוירונים = תאי עצב) היא מערכת הפועלת בשני מצבים: כאשר אנו מבצעים פעולה פיזית, וגם כאשר אנו צופים באדם אחר מבצע את אותה הפעולה. ניתן לראות בתמונה הבאה את האופן בו עובדת מערכת נוירוני המראה:

בנוסף, המערכת פועלת באופן שונה כאשר הפעילות הפיזית בה אנו צופים נובעת מכוונות שונות. למשל יהיה הבדל בפעילות כאשר נצפה באדם מרים כוס מים כדי לשתות, לבין אדם מרים כוס מים בכוונה לשפוך אותה על מישהו.

המערכת השנייה, ה- Theory of Mind, היא מערכת האחראית על היכולת לזהות מצבים רגשיים ונפשיים אצל אחרים - וגם אצל עצמנו. המערכת מתפתחת לרוב בסביבות גיל 4-5 ומאפשרת לאנשים לזהות את המחשבות, האמונות והרגשות של האחר ולהבין שהן שונות משלנו. קיימת הנחה לפיה אצל אנשים על הרצף האוטיסטי מערכות אלו מתפתחות מאוחר יותר, ו\או באופן לקוי. לכן, המחקר של פישמן בחר להתמקד במערכות אלו ולבדוק איך הן פועלות אחרת אצל אוטיסטים. החוקרים שיערו כי אכן יהיה שוני בשתי מערכות תאי העצב.

קישוריות מוחית

כאשר משתמשים במושג קישוריות מוחית, אנו מתכוונות לפעילות המתרחשת באופן בו-זמני בין לפחות שני אזורים שונים במוח. הקישוריות יכולה להתרחש כאשר אדם מגיב באופן מוחי לחוויה שהוא צופה בה או חווה אותה, אך גם כאשר הוא לא מבצע אף פעולה (מצב מנוחה). בניסוי של פישמן החוקרים בדקו אילו אזורים במוח כולו פועלים בו-זמנית עם אזור ספציפי באחת מרשתות הנוירונים בזמן מנוחה.

ממצאי הניסוי

במחקר של פישמן השתתפו 25 נבדקים אוטיסטים ו-25 נבדקים נוירוטיפיקלים, אשר צוותו לזוגות של אדם על הספקטרום האוטיסטי ואדם לא על הספקטרום האוטיסטי בעלי נתונים דומים (ציון IQ, יד דומיננטית, ועוד). כאשר הם בדקו את שתי המערכות הרלוונטיות (מערכת נוירוני מראה ומערכת ה- Theory of Mind), החוקרים מצאו שוני בפעילות המוחית אצל אוטיסטים, בעיקר במערכת ה- Theory of Mind הקשורה לזיהוי מצב רגשי (כלומר האם האדם מולי עצוב, שמח, פגוע וכו'). הם מצאו כי באזורים מסוימים נצפתה קישוריות מוגברת ובאחרים קישוריות מופחתת. בהמשך הניסוי החוקרים בחרו קבוצה מצומצמת יותר של נבדקים על הרצף האוטיסטי עם הסימפטומים החברתיים החמורים ביותר ובדקו האם הנתונים מקבוצה זו יפיקו מסקנות שונות. הם מצאו תוצאות יותר חד משמעיות בקבוצה זו, וגם כי ככל שהמתבגרים על הרצף האוטיסטי היו בתפקוד חברתי נמוך יותר, הקישוריות המוחית הייתה יותר רחוקה יותר מהנורמה.

לפני הניסוי של פישמן, חוקרים אחרים סברו כי אצל אנשים על הרצף האוטיסטי תהיה פחות קישוריות מוחית. אך הניסוי הוכיח כי הקישוריות המוחית עשויה להיות גם נמוכה מהרגיל וגם גבוהה מהרגיל - תלוי באילו אזורים ברשתות הנוירונים שנבדקו מדובר.

מה זה אומר?

הניסוי מראה כי אכן הפעילות המוחית של אנשים על הרצף האוטיסטי שונה מזו של אחרים, בעיקר במובן החברתי, כפי שבא לידי ביטוי במערכות מוחיות הקשורות לתפקוד והבנה של סיטואציות חברתיות. בנוסף, החוקרים מצאו כי ככל שרמת התפקוד החברתי של הנערים על הרצף האוטיסטי הייתה נמוכה יותר, כך גם הפעילות המוחית שלהם הייתה שונה יותר מהנורמה. חלק ניכר מההבדלים נמצא במערכת ה-Theory of Mind ממצא זה עוזר להסביר את הקושי של אנשים על הרצף האוטיסטי בהבנת המצבים הנפשיים של אחרים בסיטואציות חברתיות מאחר - התפקיד של מערכת זו. אם מערכת התאוריה של התודעה פועלת באופן שונה אצל אנשים על הרצף האוטיסטי, אז מן הראוי שהתפקוד שהיא אחראית עליו יהיה שונה.

מסקנות אלו משמעותיות מאוד להמשך המחקר בתחום ולהתקדמות בהבנת המנגנונים המוחיים העומדים מאחורי התנהגויות מסוימות המאופיינות עם אוטיזם. כל ההתפתחויות הללו יכולות לעזור לנו להבין יותר אנשים על הרצף האוטיסטי וכך לשלב אותם בחברה טוב יותר, מאחר ואנו יודעים עם אילו כלים חברתיים הם זקוקים ליותר סיוע.