האם בני נוער באמת נוטים לסכנות? הנה התשובה המדעית

תמיד אמרו לנו שגילאי ההתבגרות הן השנים הכי מבלבלות וסוערות של חיינו. בין לימודים בתיכון להורמונים משתוללים, החיים בתור נערים מתבגרים הם לא קלים בכלל. אחד מהגורמים לשנים הקשות האלה הוא פרצי הרגשות הלא צפויים שאנחנו חווים בתור מתבגרים. רגע אחד אנחנו שמחים ורגע אחר כך אנחנו מדוכאים או כועסים. בגלל בלבול הרגשות הזה בני נוער נחשבים לאוכלוסייה שיותר סבירה להסתכן ולהגיע לסיטואציות לא בטוחות. 

יש המשערים כי בני נוער נכנסים למצבים מסוכנים מתוך חיפוש לסכנה ורצון למרוד. השערה נוספת היא שבני נוער נכנסים למצבים מסוכנים כיוון שאינם יודעים לקרוא את הסיטואציות בהן הם נמצאים, סיבה אפשרית לכך יכולה להיות שיקול שגוי של בני נוער כאשר הם מצויים באינטראקציות חברתיות העלולות להגיע למצב מסוכן. 

מאמר שהתפרסם בשנת 1999 בכתב העת “Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry”  ניסה לחקור את ההשערה שבני נוער נכנסים למצבים מסוכנים כיוון שהם לא מצליחים לזהות את הסיטואציות בהן הם נמצאים. החוקרים משערים כי יכולת הזיהוי הרגשי, ובמיוחד יכולת זיהוי סכנה אצל בני אדם פחותה אצל מתבגרים ולכן הם לא יודעים כיצד להימנע מסכנות כאשר הן מגיעות מאנשים זרים. ההשערה היא שבני נוער נוטים לסמוך על אנשים שהם אינם צריכים לסמוך עליהם, אפילו שרוצים להרע להם. החוקרים שפרסמו את המאמר רצו לבדוק את יכולת זיהוי הבעות פנים עוינות אצל מתבגרים ולראות האם היא שונה מאותה היכולת אצל מבוגרים.

החיים של בני הנוער המלאים סכנות ופיתויים שקשה לסרב אליהם מתמקדים בעיקר ברגשות ההפכפכים של בני הנוער שמונעים מהם שיקול דעת הגיוני ובטוח. כאשר אנחנו מסתכלים על התפקידים השונים של אזורים שונים במוח בנושא זה, האמיגדלה בולטת מאוד. האמיגדלה, איזור מוחי חשוב במערכת הלימבית, אחראית בין היתר על זיהוי רגשות והיבטים יוצאי דופן במציאות החיצונית כגון סכנות. האמיגדלה אחראית על במיוחד על רגשות שאמורים לעזור לנו לזהות סכנה כמו פחד וחרדה. אביגייל ביירד וצוות החוקרים שלה שיערו כי האמיגדלה לוקחת גם חלק חשוב בזיהוי הבעות פנים, הם שיערו כי האמיגדלה לא מפותחת במלואה במהלך שנות הנעורים ולכן בני הנוער מתקשים לזהות את הסיטואציות המסוכנות בהן הם נמצאים. החוקרים רצו לבדוק את היכולת של בני נוער בזיהוי פרצופים המביעים פחד ובכך להגיע למסקנות על היכולת הכללית של בני נוער לזהות ולהבחין בסיטואציות מסוכנות. 

אביגייל ביירד וצוות החוקרים ביצעו את המחקר תחת fMRI, מכונה שסורקת את המוח שלנו בעת פעולות באמצעות מכשיר תהודה מגנטי. ה- fMRI סורק את כמות החמצן הפועל באזורים שונים במוח ובכך עוזר לנו להבין איזה אזורים פעלו יותר ומתי. החוקרים סרקו נבדקים בגיל ההתבגרות במכונת הfMRI בעת שהם מציגים להם תמונות של אנשים המביעים פחד. המתבגרים הנבדקים התבקשו לזהות מה היא הבעת הפנים שהאנשים בתמונה מציגים. החוקרים התמקדו בצפייה באמיגדלה במהלך הניסוי כיוון שהם רצו לגלות האם ההשערה שלהם נכונה והאם לאמיגדלה באמת יש חלק בזיהוי פרצופים. בכך הם רצו להגיע למסקנה האם האמיגדלה אכן עדיין מתפתחת בשלבי גיל ההתבגרות. 

אז מה התוצאות של המחקר?

התוצאות של החוקרים קבעו כי אכן יש קשר ישיר בין האמיגדלה ליכולת זיהוי הבעות הפנים של הנבדקים. כאשר הוצגה לנבדקים תמונה של הבעת פנים, האמיגדלה פעלה יותר מאשר בעת הצגת תמונת הסחה לנבדקים שכללה גווני אפור שונים. 

בהקשר ליכולות זיהוי הפנים של בני הנוער, נמצא כי הנבדקים אמרו שהתמונות המוצגות להם היו של כעס, בלבול, הפתעה ובמקרים בודדים שמחה. למרות העובדה שכל הפרצופים שהוצגו לנבדקים היו של הבעות פנים מפוחדות המשתתפים בני הנוער, טעו בזיהוי הבעת הפנים. מכאן ניתן להסיק כי בני נוער לא יכולים לזהות הבעות פנים טוב כמו מבוגרים, שבניסויים קודמים הפגינו יכולות יותר טובות של זיהוי הבעות פנים.

לאחר כל המחקר שנעשה והתוצאות שנחקרו המסקנה העיקרית היא שהאמיגדלה והיכולת שלה לזהות הבעות פנים עדיין מתפתחת בשנים של גיל ההתבגרות ולכן בני נוער נוטים למצוא את עצמם במצבים מסוכנים, כיוון שהם אינם יכולים להבדיל בין אנשים שרוצים לרעתם או לטובתם. בני הנוער יאלצו להיזהר במיוחד ולחכות כמה שנים עד שיוכלו להגן על עצמם ממצבים מסוכנים. 

מקור:

ABIGAIL, A. B., STACI, A. G., DEBORAH, A., LUIS, C., & DEBORAH, A. Y. T. (1999). Functional magnetic resonance imaging of facial affect recognition in children and adolescents. J. Am. Acad. Child Adolesc. Psychiatry, 38(2).