top of page

האם שינה מונעת השמנה?

יובל שרגיל ואלה מורליס

Track NameArtist Name
00:00 / 01:04

התמונה לקוחה מהמאמר:https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23922121/

 

בשנים האחרונות העולם כולו מתמודד עם בעיה מדאיגה- השמנת יתר.  מחקרי עבר הוכיחו כי פעילות באזורים מוחיים האחראיים על רגשות מוגברת במהלך משימות רגשיות שאינן קשורות לתיאבון כאשר קיים מחסור בשינה.  כמו כן, מצאו כי חוסר שינה גורם לשינוי בהורמוני הגוף הקשורים לוויסות התיאבון. במחקר משנת 2013, החוקרים בחרו להתמקד בעיקר באזורים המוחיים בהם ניתן לראות חפיפה בהשפעתם גם על מחסור בשינה וגם על בחירת מזון. כמו כן הם ביצעו הערכה של רמת התיאבון על מנת לבדוק את הקשר בין שתי התופעות.

נשאלת השאלה האם יש קשר בין מחסור בשינה לבין השמנת יתר הנגרמת על ידי שינויים בהערכת רמת תיאבון ובחירת מזון?  החוקרים טוענים כי שינה לא מספקת עלולה להוביל לשינוי בבחירות המזון ובכך להתפתחות או תחזוקה של השמנת יתר.הניסוי בוצע על 23 משתתפים מתוכם 13 נשים ו-10 גברים בסביבות גיל 20 .לאף אחד מהמשתתפים לא היו הגבלות תזונתיות או אלרגיות למזון לאף גירוי בו השתמשו בניסוי. המשתתפים נמנעו מסמים אלכוהול וקפאין במשך שלושה ימים לפני כל פגישה עם החוקרים לצורכי הניסוי. הניסוי בוצע בשני תנאים שונים - משתתפים שישנו שנת לילה מלאה ומספקת ומשתתפים שלא ישנו כלל במהלך הלילה.

הנבדקים הלכו למעבדת שינה לילה לפני הניסוי. בתחילת הניסוי הנבדקים מילאו שאלון סובייקטיבי הקשור לרמת הרעב שלהם. מוחם נסרק באמצעות סריקת תהודה מגנטית – fMRI  אשר בודקת את רמת הפעילות המוחית של הנבדקים לפי מדידה של רמת החמצון של הדם באזורי המוח השונים. במהלך הסריקה צפו הנבדקים ב-80 תמונות של מזון ללא אריזה שנאספו מחיפושים באינטרנט וחולקו באופן שווה על פני חמש קטגוריות (מלוח, מתוק, עמילני, פירות או חלבי) והיו מגוונים בתכולת הקלוריות שלהם. לאחר הצגת גירויי המזון, הם התבקשו ללחוץ על הכפתור המתאים בשלט שקיבלו לפי תחושותיהם.

 

העייפות מחליטה בשבילכם!

התוצאות מבססות השפעה משבשת של מחסור בשינה שמשנה את רמת הפעילות באזורים מוחיים אבולוציוניים המוכרים כמעוררי תיאבון. כלומר, בעת קבלת החלטות הקשורה בחשק למזון נצפתה תגובתיות מוגברת של האמיגדלה – איזור מוחי חשוב במערכת הרגש. תגובתיות מוגברת באיזור זה, עלולה לגרום להערכה לא נכונה של גירויי מזון, שיגרום למשיכה התנהגותית לפריטים עתירי קלוריות. דבר זה קורה כאשר יש מזון זמין. מכאן שהשפעת מחסור השינה יוביל לעלייה משמעותית בבחירות צריכת מזון הנחשבות לא אופטימליות בהקשר של השמנת יתר (מאכלים עתירי קלוריות). הממצאים מהמחקר עוזרים לבסס דפוס של תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית העומד לצד שינויים בגוף ההיקפי בעקבות חוסר שינה, יחד, עשויים להתכנס להשפעה נפוצה של אובדן שינה על פוטנציאל העלייה במשקל.

המסקנה המרכזית מהניסוי: שינה בלתי מספקת אכן מובילה להתפתחות או תחזוקה של השמנת יתר. היום בעולם המודרני מחסור בשינה הולך יד ביד עם השמנת יתר. ממצאים אלה מספקים מנגנון מוחי חדש שבאמצעותו אובדן שינה עלול להוביל להתפתחות ו/או תחזוקה של השמנת יתר באמצעות בחירת מזונות הנושאים פוטנציאל השמנה (עלייה במשקל).

 

תכלס – שינה באמת מונעת השמנה?

אומנם היה נחמד למצוא פתרון לבעיית ההשמנה בעולם, אך יש לקחת את המסקנות מהניסוי בעירבון מוגבל. החוקרים הזניחו ושללו חלקים מהניסוי כמו שאלון העייפות הסובייקטיבית מכיוון שלא נצפו תוצאות מובהקות סטטיסטית. כמו כן, כל מפגשי הסריקה בוצעו במהלך שעות הבוקר. מכיוון שגם התיאבון וגם דפוסי השינה מושפעים באופן משמעותי מהשעון הביולוגי, יהיה צורך במחקרים עתידיים כדי לבחון את האינטראקציות של מדידות בשלבים מחזוריים שונים. בנוסף, לא ניתן להכליל את המסקנות מהניסוי על מנעד רחב של אוכלוסייה מכיוון שהערכות נמדדו בקבוצה של משתתפים צעירים רזים ובריאים. ההורמונים, חילוף החומרים והתגובות העצביות משתנות לאורך החיים, ועל פני קשת רחבה של טווחי משקל – החל מרזון ועד השמנת יתר. כמו כן, במחקר השתמשו בלוח הזנה מבוקר בקפידה שהיה סטנדרטי בין המשתתפים, אשר לא אפשר לחוקרים להעריך שינויים בפועל בקלוריות הנצרכות עקב חוסר שינה, או להעריך את הקשר בין תגובות עצביות לשינויים התנהגותיים עם הקלוריות הנצרכות בפועל. החוקרים ממליצים למחקרים עתידיים להעריך האם גישה חופשית למזון עתיר קלוריות תשפיע על תגובות המוח המצפות תחת חוסר שינה, עקב דרישות מוטיבציה מופחתות לפריטים עתירי קלוריות לאחר צריכתם.

להמשך חקר התחום יהיה מעניין לחקור גם האם גם לשינת צהריים יש קשר כלשהו להשמנה ?והאם מחסור בשינה סדירה גורמת להעלאת תחושת הרעב ?

 

מקור:

Greer, S. M., Goldstein, A. N., & Walker, M. P. (2013). The impact of sleep deprivation on food desire in the human brain. Nature communications4(1), 2259.

 

bottom of page