הבנת השפה במוחינו- כיצד היא מתקיימת?

שפה היא יכולת הייחודית לבני האדם, ולבני האדם בלבד. בעוד שכלבים נובחים וציפורים מצייצות, אנו בני האדם, מתקשרים אחד עם השני באמצעות שפה. וכמו שבעלי החיים נולדים עם היכולת הטמונה להם בגנים כיצד לתקשר, גם אצלנו היכולת לדבר מועברת באופן גנטי. מהרגע שאנו נולדים, אנו לומדים לדבר את השפה שאנו שומעים מהסביבה בה אנו גדלים, ומוחנו מתפתח בהתאם לשפה הזאת, אשר בהמשך חיינו תזכה לשם "שפת אם". האם זה אומר שאנחנו לא יכולים ללמוד שפה אחרת? ממש לא.

בכל רגע נתון בחיינו אנחנו יכולים ללמוד לדבר בשפות אחרות, פאוול ג'נולוס הקנדי נרשם ב-1985 בספר של שיאי גינס על בקיאותו בלא פחות מ-42 שפות!

(נלקח מויקיפדיה: פאוול ג'נולוס)

וככל הנראה, גם אתם יודעים לדבר ביותר משפה אחת.

אחד ממוקדי המחקר של הבלשנות המודרנית, היא להבין כיצד נוצרה היכולת הלשונית אשר באמצעותה אנו מבינים את האנשים סביבנו?

השפה היא הכלי באמצעותו אנו מתקשרים אחד עם השני, ועל אף שזה יכול להיראות מובן מאליו, חוקרים עדיין לא מצליחים להבין כיצד אנו תופשים שפה במוחנו. האם יכולת הזיכרון שלנו מאפשרת לנו פשוט לצבור מאגר מילים אינסופי? או שמסתתר משהו במוחינו שהחוקרים עדיין לא הצליחו לשים עליו את האצבע?

בכל שפה יש מאגר המכיל כמות נרחבת של מילים, וכל המילים האלו בשפה מורכבים רק מכמה עשרות בודדות של אותיות. לנו בעברית יש רק 22 אותיות, ומספיק לנו רק 22 אותיות בשביל ליצור מספר בלתי מוגבל של מילים. וכשאנו מציינות את המושג "בלתי מוגבל", אנו מתכוונות לכך שאפילו בכל יום נוצרות מילים חדשות! (האקדמיה ללשון העברית לדוגמה).

כל אות בשפה מסויימת מסמלת צליל לשוני ('פונמה' במונח המקצועי) באותה השפה- הכוונה לצליל בעל משמעות, ולכל צליל לשוני שנהגה אצלנו בפה יש תכונות ייחודיות לו.

נסו להרגיש את ההבדל כאשר אתם מדברים:

תניחו את אצבעותיכם על הגרון, וממש כמו נחש, תהגו את האות ס' לכמה שניות רצופות, "סססססססס...". לאחר שהגיתם את האות ס', אנו מבקשות שכרגע תהגו את האות ז', כמו דבורה מזמזמת, "זזזזזזזזז...". הפעם הרגשתם כמו רעד מסויים בגרון שלכם? ההבדל היחיד בין האות ס' לאות ז' היא הרעד הזה בגרון. וזה רק מאפיין אחד מבין רבים המבדילים בין צלילים לשוניים.

נהוג לחלק את כל הצלילים הלשוניים בשפה לכמה קבוצות, כל קבוצה כזו נקראת "קבוצהטבעית"= קבוצת הצלילים המקסימלית החולקות תכונות מסויימות מבדילות בשפה.

למשל בעברית:

· א, ג, ד, ט/ת, ק, ב (דגושה), פ (דגושה) – קבוצת הסותמים, המאופיינת בכך שהאוויר משתחרר דרך הפה במהלך הגייתן.

· צ, ש, ז, ס- קבוצת השורקים, המאופיינת בהפקת עיצורים כך שתנועת האוויר במהלך הגייתן מתועלת באמצעות קדמת הלשון אל השיניים העליונות.

בלשנים רבים לאורך ההיסטוריה חקרו את האופנים השונים של הגיית הצלילים הלשוניים, ויצרו את החלוקה של הקבוצות הטבעיות. אך האם חלוקה זאת רלוונטית לאופן שבו מעבד מוחינו את הצלילים הלשוניים?

המחקר הנוירו- בלשני של פרופ' נימה מסגאראני (Mesgarani 2014) ושותפיו, אשר פורסם באתר המדעי Science, מאשר כי אכן העיבוד המוחי של מילים ושל עיצורים שונים תואם את החלוקה של הקבוצות הטבעיות שיצרו הבלשנים.

החוקרים הסתמכו על גילוי תפקידו של אזור ה-STGע"י חוקרים קודמים: אזור זה הוא בעל תפקיד מפתח בעיבוד פונטי- אקוסטי, המגיב לצלילים לשוניים אחרת משאר צלילים לא לשוניים (לדוגמה שריקות).

החוקרים ביצעו את הניסוי על חולי אפילפסיה לפני שהם עברו ניתוח אפילפטי. לפני הניתוח מבצעים עליהם ניתוח מקדים על מנת לדעת היכן נמצא המוקד האפילפטי שלהם, בעזרת האלקטרודות האלו ניתן גם לבדוק את פעילותם של אזורים מוחיים במוחם ולבצע עליהם ניסויים.

מסגאראני ושותפיו ניצלו את הזמן הזה, ובדקו את הפעילות של אזור ה-STG במוח, בכך שהם חיברו אלקטרודות ממש על אזור זה אצל שישה נבדקים אפילפטיים.

החוקרים השמיעו להם 500 משפטים בשפה האנגלית, והממצאים הראו כי כל אלקטרודה המחוברת לתת- אזור שונה באזור שבדקו החוקרים, הגיבה למספר מסויים של צלילים לשוניים ששייכים לאותה קבוצה טבעית:

התמונה למעלה היא התוצאה העיקרית, כל עמודה היא אלקטרודה אחת, והאותיות בטור משמאל הם צלילים לשוניים.

אם נסתכל על אלקטרודה e1 לדוגמה, נראה כי כאשר נשמעו רוב הצלילים היא לא הגיבה (לבן), אך היא כן הגיבה (אדום) לצלילים: p, .t , k , b , d , g

על פי החלוקה של הקבוצות הטבעיות, צלילים אלו הם קבוצת הסותמים (בהקבלה לעברית: בגד- כפת).

עוד אלקטרודות:

אלקטרודה 2e- הגיבה לקבוצת השורקים (ש, ז, ס).

אלקטרודה 5e- הגיבה לקבוצת האפיים (נ, מ).

בעצם המסקנה הנובעת מהניסוי הזה, היא שקבוצות טבעיות שונות מעובדות במקומות שונים במוח- ממש פיזית במוחם של הדוברים, יש מקום שונה לכל קבוצה טבעית בתוך אזור ה-STG.

עד המחקר הזה, לא יכלו להגיד בוודאות האם החלוקה של הקבוצות הטבעיות הינה רלוונטית להבנת השפה המתקיימת במוח. מסגאראני וחבריו באו ואמרו שאם נכנסים אל תוך המוח, אפשר לזהות את הדברים שמדברים עליהם הבלשנים. הם הוכיחו כי המוח מתבסס על החלוקה של הקבוצה הטבעית.

אולי כרגע אנו עדיין לא יודעים הכול על התפישה הסובייקטיבית של שפה אצל כל אדם, אך אין ספק כי המחקר הזה מהווה צעד משמעותי להבנת העיבוד של השפה המתקיימת במוחנו.