העתיד של הגמלות מסמים

* מקור התמונה:pixabay

התמכרות לסמים היא תופעה מורכבת והרסנית שנמצאת במגמת עלייה כבר עשרות שנים. במבחן המציאות- לפתרונות הנוכחיים יש הצלחה מוגבלת, ורבים מהמכורים לא מצליחים להשתקם. וכשמעורבים סמים קשים (לדוגמא הרואין) הקושי מתגבר, מדובר בבעיית בריאות רצינית שמובילה לאובדן של עשרות אלפי חיים ברחבי העולם.

כולנו קראנו על השפעות הסמים, ראינו סרטים בנושא ושמענו על אנשים מפורסמים שנפלו לסם. בימים אלו סמים כל כך נגישים ומשפיעים על חיי היומיום של מיליוני אנשים בצורה ישירה או עקיפה. כולנו חששנו בעבר ליפול למקום האפל של התמכרות, במיוחד שזה כל כך פשוט בימינו. מחקר חדש יוכל לאפשר גם למי שכבר נקלע לסיטואציה דרך אפקטיבית לצאת מהבעיה, ולאפשר לאנשים שליטה רבה יותר על הצריכה שלהם ואף אפשרות לגמילה ארוכת טווח.

כאשר אדם מתמכר לסם, זה באמת נכון שהסם שולט בו. הסמים משנים את פעולת המוח שלנו                        ברמה התאית, ובעצם "משתלטים" על תהליך קבלת ההחלטות.

הנוירונים (תאי עצב) במוחנו מתקשרים בינם בעזרת העברת אותות כימיים. סם שהוא ממכר בעצם משפיע על מערכת הגמול שלנו. הסמים האלו עוברים בזרם הדם אל הנוירונים במוח ועל ידי שינוי הכימיה בנוירונים גורמים להפעלה גדולה של מערכת הגמול, שגורמת לתחושת האופוריה, אך גם להתמכרות ולשינוי תהליך קבלת ההחלטות. מערכת הגמול היא חלק גדול מתהליך קבלת ההחלטות שלנו, והשפעת הסמים עליה היא הסיבה שמכורים חוזרים לצרוך שוב ושוב.

פנטניל לדוגמא, הוא סוג של סם אופיואיד (אותה משפחת הסמים כמו הרואין ומורפין) - סם שנחשב ממכר מאוד, ומשמש כמשכך כאבים. 

לפי ה- (National Center for Health Statistics) NCHS, מספרי המוות ממנת יתר של אופיאטים, בעיקר פנטניל, נמצאים בעלייה חדה מאז 2014; ובשנים האחרונות זהו הסם שאחראי על הכי הרבה מקרי מוות, בפער. בישראל יותר ויותר אנשים מכורים לתרופות אופיאטיות. אין מספר מדויק שמשרד הבריאות יכול לספק כמו כן אין מרכזי או טיפולי גמילה במערכת הבריאות ציבורית.

הניסוי וממצאיו:

מחקר חדש (Baker & Haile, 2022) קיווה למצוא אפשרות גמילה חדשה למכורי הפנטניל.

מטרת המחקר הייתה לייצר נוגדנים לסם שיפעילו כנגדו תגובה חיסונית לפני כניסתו למערכת העצבים למנוע את השפעתו לפני שיתחיל. 

נוגדן הוא קולטן במערכת החיסון שמזהה אנטיגן- חומר שבעזרתו מערכת החיסון מסוגלת לזהות גורמים זרים ואיומים. החוקרים חיסנו חולדות עם חיסון מיוחד שפיתחו כנגד פנטניל. בהמשך, עברו החולדות מספר מבחנים שבהם בדקו את השפעת מנות שונות של פנטניל על חולדות מחוסנות ולא מחוסנות. כאשר בחנו את דגימות הדם שלהם, מצאו רמות נמוכות של פנטניל, ורמות גבוהות של נוגדנים ספציפיים לפנטניל- כך שהחיסון "תוקף" רק את הפנטניל ולא פוגע במשככי כאבים אחרים, ומוריד את ריכוזו בדם.

במבחנים נוספים, החיסון הפחית את השפעת הסם בשלל מבחנים: הפחית את ההשפעה הפיזיולוגית על דופק לב וריכוז חמצן בדם,  את אלחוש הכאב, את השפעתו על קבלת החלטות ומוטיבציה, ואף בנתיחה לאחר המוות נמצא פחות פנטניל במוחות החולדות המחוסנות.

מסתמן מהניסויים שהחיסון באמת עובד, אך צריך לזכור כי הניסוי נעשה על חולדות ולא על בני אדם. על מנת לתקף את נכונות ממצאי המחקר חשוב לבצע מחקרים נוספים על בני אדם טרם הוצאתו לשוק. מעבר לכך, קיימים במחקר המון פערי מידע. לדוגמא, במבחני הכאב התוצאות היו לעיתים לא משמעותיות, או לא קיימות כלל. ואילו בחלק מהניסוי הפיזיולוגי לא ברור כלל  מה הם בודקים.

מקור התמונה: images.pexels

למרות האמור לעיל, הנתונים הגולמיים מבטיחים. נראה שאנחנו מתקדמים לעבר עתיד שבו אדם שמכור יוכל לגשת להתחסן נגד הסם ולפתור את עצמו סופית מהאחיזה של הסם. ניסויים ליצירת חיסונים לסמים נוספים נערכים בימים אלו, וגם החוקרים מהמאמר הנ"ל Haile & Baker, פרסמו בנוסף מאמר שבודק חיסון לקוקאין לדוגמא. בשיטה זו אדם שמכור יוכל להתחסן לכל סם, באופן ספציפי, בצורה שמבטיחה גמילה לפחות לכמה חודשים. 

קשה לדעת איך הטכנולוגיה החדשה הזו תשפיע על החברה ויחסה לסמים והתמכרות בפרט ועולות שאלות רבות כמו היחס של המערכת המשפטית לחיסון- האם תחייב את לקיחתו? והאם החיסון יהיה חלק מסל הבריאות? בסופו של דבר, אין ספק שהיא מורידה משמעותית את הסיכון ומאפשרת להחזיר את השליטה לאנשים. עתיד המחקר בנושא מזהיר.

מקורות:

Haile, C. N., Baker, M. D., Sanchez, S. A., Lopez Arteaga, C. A., Duddupudi, A. L., Cuny, G. D., ... & Kosten, T. A. (2022). An Immunconjugate Vaccine Alters Distribution and Reduces the Antinociceptive, Behavioral and Physiological Effects of Fentanyl in Male and Female Rats. Pharmaceutics, 14(11), 2290.