הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה- האם יש קשר ביניהן לבין בעיות בזיכרון?
הוא יושב לידך בכיתה. היא לומדת עם הבת שלך בבית ספר. הוא בחוג עם אח שלך. ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה נמצאים בכל מקום ולא תמיד אנחנו מבינים את התופעה. לא פשוט להיות ילד עם הפרעות קשב. במחקרים בנושא זה נשאלת השאלה - האם מעבר לתסמינים הבסיסיים של הפרעות אלו, מתמודדים הילדים עם קשיים בזיכרון?
שני בר ואלכסיס ניסנוב
מקור: psychimages
הפרעות קשב וריכוז הן מאתגרות כשלעצמן, אך על פי המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי 87% מהסובלים מ-ADHD סבלו מהפרעה נוספת, ו-56% משתי הפרעות נוספות לפחות. מחקר מ2016 שבוצע בגרמניה בדק מה הקשר בין תחלואה כפולה (מונח המתאר אדם הלוקה בשתי לקויות או מחלות במקביל) של הפרעות קשב ולקויות למידה לבין ליקויים בזיכרון העבודה אצל ילדים. זיכרון עבודה הוא מנגנון קוגניטיבי המשמש לשימור מידע באופן נגיש וקל לשימוש, למשך זמן קצר של שניות עד דקות בודדות.
המחקר התבצע על 172 ילדים בכיתות ב'-ד' שעברו הערכות אינטליגנציה, ידע מתמטי והערכה כללית להפרעות קשב וריכוז. החוקרים חילקו את הילדים לחמש קבוצות מחקר לפי ההפרעות השונות, והילדים ביצעו 16 משימות זיכרון שהתבססו על שלושה מנגנונים ומרכיבים שונים של זיכרון העבודה:
לולאה פונולוגית - מנגנון בעל קיבולת (יכולת קליטה) מוגבלת, המסוגל להכיל ולעבד כמויות קטנות של מידע שמיעתי. הוא מסייע לשימור של מידע מילולי בזיכרון, על ידי דיבור פנימי: חזרה מילולית על המילים באופן לא מודע וללא הפקה של קול.
לוח חזותי-מרחבי - מנגנון שמסוגל לאגור ולעבד מידע חזותי–מרחבי. הרישום החזותי-מרחבי מתבסס על הזיכרון החזותי וכולל את ביצוען של מטלות מרחביות, מעקב אחר שינויים בשדה הראיה, יכולת התמצאות במרחב והכוונת תנועה.
מעבד מרכזי – מנגנון זה מבקר על פעולת הלולאה הפונולוגית, הלוח החזותי-מרחבי, ועוסק בתיאומם עם מנגנונים קוגניטיביים אחרים (מחוץ לזיכרון העבודה) ובהקצאת משאבי קשב לפי הצורך.
במחקר שנערך היו שש קבוצות מחקר - ילדים בעלי: דיסלקציה, דיסקלקוליה, ADHD, דיסלקציה+ADHD, דיסקלקוליה+ADAD וקבוצת ביקורת.
מה הן בכלל ההפרעות שנבדקו?
דיסלקציה היא לקות מולדת. לקות זו מפריעה להליכים קוגניטיביים, כגון תהליכי ארגון, עיבוד וניתוח מידע, הקשורים בכישורי השפה ונדרשים על מנת לקרוא. דיסקלקוליה היא לקות למידה קוגניטיבית. לקות זו מתבטאת כפגם ביכולתו המתמטית של האדם ביחס לבני גילו. הלקות קשורה בעיקר לשינון ולהטמעה של חומר מתמטי בזיכרון לטווח ארוך ובכימות (הערכה או תיאור באופן מספרי) נתונים שרירותי.
משמעות ראשי התיבות ADHD היא "הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות" (Attention Deficit Hyperactivity Disorder). הפרעה זו היא מקבץ של הפרעות התפתחות נוירולוגיות המתאפיינות בקושי להתרכז ולשמור על קשב, בהתנהגות תזזיתית (היפראקטיביות) ובאימפולסיביות שחורגות מהנורמה. הפרעות התפתחויות אלו מתחילות בילדות.
חשוב להדגיש שלא השתתפו נבדקים בעלי שתי לקויות הלמידה דיסלקציה ודיסקלקוליה ביחד, דבר המאפשר לעמוד על הרכיב זיכרון העבודה הספציפי הקשור לכל לקות.
מהן תוצאות הניסוי?
הקבוצות היו שונות באופן משמעותי בקריאה, איות ומתמטיקה. תוצאות המחקר הראו לפי המצופה כי ההתפלגויות לא היו נורמאליות. כלומר המסקנה הראשית והברורה ביותר היא כי ילדים הסובלים מליקויי למידה סובלים מבעיות ספציפיות בזיכרון העבודה.
החוקרים אומרים שהתוצאות של המחקר חושפות ליקויים מאוד ספציפיים ולא הרבה חפיפה. ככל הנראה שהתוצאה הזו נובעת מהגדרות הקבוצה המחמירות מאוד וקריטריוני ההכללה של המחקר שהפכו את קבוצות המחקר להומוגניות יותר מאשר בשאר המחקרים.
החוקרים ראו כי ישנו קשר סיבתי בין חוסר זיכרון עבודה לתחלואה נלווית של הפרעות למידה והפרעות קשב. מכיוון שאין בעיית זיכרון עבודה משותפת בין ההפרעות, צריך להבין כי הרעיון של זיכרון עבודה כגורם מכריע לתחלואה נלווית קיימת, אינו נכון. כלומר, אין ליקוי משותף של זיכרון העבודה אשר אחראי על התחלואה הכפולה של לקות למידה והפרעת קשב.
ניתן להסתייג מהתוצאות, שכן בניסוי לא התבצעו סריקות fmri (בדיקת הדמיה מוחית תפקודית). כלומר, לא הייתה סריקה מוחית שהראתה אילו איזורים במוח פעלו במהלך הניסוי. בנוסף טווח הגילאים של נבדקי הניסוי הוא מאוד מצומצם- ולא ניתן להחיל תוצאות אלו על גילאים נוספים.
באופן אישי אנחנו מאמינות כי זה מחקר חשוב מאוד, שיכול לעזור למערכת החינוך כיום להתקדם ולהעניק לתלמידים הסובלים מההפרעות הנ"ל מעטפת רכה ומותאמת יותר במהלך לימודיהם בבית הספר. כמובן, שהמחקר עוד לא הסתיים, ולדעתנו יש צורך בשינוי שיטת המחקר וביצוע בדיקת הדמיה מוחית תפקודית למען תוצאות ומסקנות מיטביות.
מקור:
Maehler, C., & Schuchardt, K. (2016). Working memory in children with specific learning disorders and/or attention deficits. Learning and individual differences, 49, 341-347.