השמנת יתר בגוף או בעצם במוח?

השמנת יתר היא תופעה שהולכת וגדלה בעולם המערבי ונאבקים בה המוני בני אדם ברחבי העולם מידי יום. במחקר זה, החוקרים רצו לבדוק שליטה בתיאבון בין אנשים בעלי משקל תקין ובין אנשים בעלי משקל עודף כדי להבין את המנגנונים המוחים שעומדים מאחורי השמנת היתר, ולעזור למדע להתקרב אל עבר הטיפול בתופעה! איך הם עשו את זה? בדקו את הפעילות המוחית שלהם בעזרת fMRI. MRI זה מכשיר מגנטי הסורק תמונות אנטומיות של המוח, ואף ניתן בעזרתו לראות את הפעילות שמתקיימת במוח! הוא עושה את זה על ידי שדה מגנטי אשר קולט את השינויים ברמת החמצון בדם המגיע לתאי המוח תוך כדי משימה.

אז מה הקשר בעצם שליטה בתאבון למוח? 

צפייה בתמונות של מזונות מסוימים יכולה להפעיל את מעגל התגמול של המוח – המעגל שגורם לנו לתחושה טובה. לכן, אנשים חווים קושי בבלימת הדחף לאכילה כאשר הם רואים מזון שמפעיל את מעגל התגמול שלהם.

עם זאת, יש לנו גם מנגנונים במוח שעוזרים לנו לשלוט ולעכב את הדחף למזון. וחוסר איזון, בין מעגל התגמול שגורם לנו להרגיש טוב כשאנחנו רואים מזון לבין המעגל שעוזר לנו לשלוט על הדחף למזון יכול להיות הבסיס המוחי להשמנה.

במחקר זה, שהתבצע על ידי פרופסור ג'טרו ג'י טוואלרי (Jetro J. Tuulari) ועמיתיו בשנת 2015, השתתפו 27 נשים בעלות משקל עודף (המשקל שלהן הוגדר כהשמנת יתר חולנית), ו- 14 נשים בעלות משקל תקין כקבוצת ביקורת.

המשתתפות במחקר קיבלו הוראה להימנע מאכילה ולשתות רק מים בארבע שעות שקדמו לסריקת הfMRI. לפני הסריקה, המשתתפות דירגו את תחושת הרעב שלהן מאחד (אני לא רעבה בכלל) עד תשע (אני מורעבת).

במהלך הסריקה, הוצגו למשתתפות שלושה סוגים של תמונות שהופיעו בהם תמונות של מאכלים. לכל סוג של תמונה הייתה מסגרת בצבע אחר. בתמונות שהמסגרת שלהן הייתה אדומה, המשתתפות התבקשו לעכב את הדחף שלהן לאכול. בתמונות שהמסגרת שלהן הייתה צהובה, התבקשו המשתתפות לראות את המזון באופן פסיבי, ולא לדמיין את עצמן אוכלות. בתמונות שמסגרתן הייתה ירוקה, התבקשו המשתתפות לדמיין שהן אוכלות את המאכל שמוצג.

תמונה המתארת את התמונות שהוצגו לנבדקת במהלך הסריקה. מתוך המאמר.

שליטה על התיאבון – אפשרי?

תוצאות המחקר הראו שיש ממש הבדלים בפעילות המוחית של שליטה על התאבון ועל הדחף למזון בין נשים בעלות משקל תקין לבין נשים בעלות משקל עודף! 

תוצאות המחקר הראו שישנה רשת של אזורים במוח שקשורים בבקרה על התיאבון ובשליטה על הדחף לאכילה, בהם נמצאים אזורים כמו האונה הקודקודית (הקשורה למידע של חושים), פיתול החגורה הקדמי (שקשור בעיבוד מידע), והגרעין הזנבי (אזור שאחראי על למידה, זיכרון, קבלת החלטות ותגובה לגירויים).

אצל הנשים בעלות המשקל העודף היה פעילות חלשה יותר במוח באזורים שעוזרים לנו לשלוט בדחף לאכילה, מה שמראה על קושי אמיתי לעכב את הדחף לאכול בחיים האמיתיים (ולא רק כשהן בסריקה מחקרית).

למרות התוצאות, למחקר יש גם מגבלות. לא נבחנה רמת הסוכר בדם של המשתתפות לפני הסריקה, ומחקרים הראו שרמת הסוכר בדם משפיעה על סריקת fMRI שקשורות למזון.

בנוסף, המחקר התבצע רק על נשים, ולכן אי אפשר להכליל גברים בתוצאות של המחקר והשלכותיו.

ההבנה של הפעילות שקשורה לשליטה בתאבון יכולה לעזור למדע לפתח דרכים להתערבות יעילה לירידה במשקל על ידי ההבנה של המנגנונים במוח שהם הבסיס להשמנת יתר, בכך שנזהה את האזור הספציפי במוח שעוזר לנו לשלוט בתאבון, ושנבין איך ולמה האזורים האלו פועלים שונה בין אנשים בריאים לבין אנשים עם השמנת יתר, נוכל לנסות לווסת את הפעילות באזורים האלו כדי שגם אנשים שהפעילות שלהם לא תקינה, והם לא מצליחים לשלוט בדחף למזון, יצליחו לשלוט בדחף הזה ובכך לטפל בהשמנת היתר. יחד עם החשיבה לעתיד, טיפולים כמו מדיטציית מיינדלפוס וטיפול קוגנטיבי התנהגותי הוכחו כמגבירים את הפעילות במנגנון שעוזר לנו לשלוט בדחף למזון. 

בעזרת מחקרים אלו, של הבנת המנגנונים המוחים הקשורים להשמנת יתר יוכלו בעתיד לפתח תרופות שיאזנו את אותם מנגנונים מוחיים. עם זאת, חשוב לציין כי מחקר זה עדיין בשלביו המוקדמים ויש צורך במחקרים נוספים כדי להבין היטב את המנגנונים המוחים הקשורים להשמנת יתר.

אנחנו חושבות, שעם הממצאים של המחקר הזה, וביחד עם המחקרים העתידיים שיעשו בתחום, עולם הרפואה ישתנה ויתקדם ויעזור לנו להילחם במחלה שנפוצה יותר ויותר בעולם המערבי.

מקור:

Tuulari, J. J., Karlsson, H. K., Hirvonen, J., Salminen, P., Nuutila, P., & Nummenmaa, L. (2015). Neural circuits for cognitive appetite control in healthy and obese individuals: an fMRI study. PloS one, 10(2), e0116640.