טיפול חדשני לדיכאון וחרדה - לא על ידי טיפול פסיכיאטרי / תרופתי / פסיכולוגי

*התמונה מתוך האתר pixabay

מחלת הדיכאון הינה מחלה שכיחה בקרב האוכלוסייה, המשפיעה מבחינה גופנית ומבחינה רגשית ובנוסף גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד חיי היומיום, באיכות החיים ואף למקרי התאבדויות. כיום הטיפול במחלת הדיכאון ובחרדות הינו פסיכותרפיה וטיפול תרופתי ולפעמים אפילו שילוב בין השניים. לעיתים כאשר מדובר בדיכאון כבד יותר יש צורך בהתערבות אינטנסיבית יותר ואף אשפוז לשם קבלת טיפול.

מחקר שפורסם בשנת 2017 נערך בהובלת שתי חוקרות וחוקר באוניברסיטת פדובה שבאיטליה וניסה לבחון האם השימוש באימון נוירופידבק יעיל כשיטת טיפול בתסמיני דיכאון וחרדה. בניסוי השתתפו 32 נשים בריאות ימניות, שחולקו באקראי ל-2 קבוצות: 16 נשים אשר עברו את הטיפול ו-16 הנותרות היו קבוצת בקרה.

המחקר מראה שכאשר ישנו שימוש בשיטת הנוירופידבק לצורך טיפול בתסמיני דיכאון וחרדה ישנו שיפור במצב המטופלים. במהלך המחקר התבצעו הניסויים באמצעות שיטות נוירופידבק, ביופידבק ואלקטרואנצפלוגרם - EEg. הם עשו שימוש בשיטת הנוירופידבק על-ידי הקלטת הפעילות החשמלית אזורים שונים במוח והצגה ויזואלית של ציון האסימטריה המתקבלת בלייב.

אז מה זה בכלל נוירופידבק, ביופידבק, אלקטרואנצפלוגרם (EEg), אסימטריה וגלי אלפא?

ביופידבק הינה שיטה טיפולית אשר מקנה למטופלים כלים להבנה ושליטה על התהליכים הרגשיים והפיזיולוגיים המתחוללים בגופם. נוירופידבק הוא סוג של אימון ביופידבק המלמד שליטה עצמית בתפקודי המוח, על ידי מדידת גלי מוח ומתן משוב לגביה.

EEg היא בדיקה אשר מודדת את הפעילות החשמלית במוח באמצעות אלקטרודות אשר מחוברת לראש. הפעילות החשמלית במוח נחלקת לחמישה טווחי תדרים, גלי אלפא מייצגים פעילות חשמלית אשר נעה בטווח של 7.5 עד 14 הרץ, גלים אלו נפוצים יותר בזמן מנוחה ורגיעה. הם נמצאים לעיתים בפעילות לא סימטרית כאשר בצד ימין יש עליה בפעילותם. אסימטריה פרונטלית (באיזורים המצחיים של המוח) היא אינדיקטור אופייני לפעילות אסימטרית כאשר גלי האלפא באלקטרודות שמאל גבוהות מהאלקטרודות ימין זה מעיד על פעילות מאומצת יותר בהמיספרה ימין ולהפך. בכך בעזרת גלי האלפא ניתן לדעת באיזה המיספרה יש פעילות גבוהה יותר בהתאם למיקום האלקטרודה.

הניסוי היה מורכב מ-7 מפגשים לכל מטופל פעם בשבועיים, אשר כל מפגש עסק במשהו אחר.

המפגשים הראשונים שימשו לצורך הסברה. להסביר למטופלים את הניסוי ולמלא שאלונים רפואיים. בשלב הבא כל מטופל אשר עבר את הסינון הראשוני עבר שלוש אבחונים עצמאיים לקביעת מצב הרוח הכללי, מצב הדיכאון ומצב החרדה שלהם. בשלב השלישי נערכו חמישה מפגשים של אימון הנוירופידבק. בשלב הראשון המטופל יושב בכיסא נוח בחדר מבודד מרעשים ותאורה עמומה אשר מתבקש להתרכז בצלב במשך חמש דקות. בזמן הזה נקבע ציון האסימטריה. לאחר קבלת ציון היעד, הוצג למטופלות רמזור בצבע ירוק או אדום כאשר הצבע האדום מסמן ציון אסימטרי נמוך מהיעד והצבע הירוק מציג ציון משופר מהיעד הנאמר למטופלות שכל 10 שניות שהם יצליחו לגרום לרמזור להיות ירוק יתורגם לתגמול כספי של 0.1 יורו.

לאחר סיום המפגשים כל המטופלים עברו מחדש את המבחנים הפסיכולוגיים בכדי לבדוק אם היה שיפור מול המצב ההתחלתי שלהם. קבוצת הביקורת עברה את אותו ניסוי בדיוק רק שהאלקטרודות לא היו מחוברות לאזור הקדמי של המוח ולכן הרמזור הראה תוצאות שאינן קשורות לציון האסימטריה.

מה היו התוצאות?

קבוצת הבקרה לא הראתה שום שינוי משמעותי המעיד על יעילות של קבוצת הבקרה. לעומת זאת, קבוצת הניסוי הראתה שיפור משמעותי בציוני מבחני החרדה ושיפור קל במבחני הדיכאון. בנוסף, התוצאות מראות שציוני התדר אלפא והאסימטריה בקבוצת הניסוי בהתחלה ובסוף של התהליך עבר שיפור משמעותי. זאת אומרת שהיה הפרש גדול יותר בפעילות המוחית בין צד ימין של המוח לצד שמאל באזורים המצחיים במוח. תוצאות אלו הראו שקיימת ירידה בפעילות המוחית של הקורטקס הפרונטלי הימני הקשור ברגשות שליליים והגנתיים ופעילות רבה יותר בקורטקס הפרונטלי השמאלי הקשור ברגשות חיוביים. תוצאות אלו עקביות עם שיפור בציוני החרדה הנובעים מפעילות ירודה באונה הימנית.

אימוני נוירופידבק באמת יכולים להיות תחליף לטיפול בדיכאון וחרדה?

במחקר הוכח ששימוש בנוירופידבק יכול להיות יעיל לשיפור ציון האסימטריה הפרונטלית. זאת אומרת שההפרש בין הפעילות המוחית בצד הימני הקדמי לבין הצד השמאלי באזורים המצחיים ירדה. בנוסף החוקרים הראו שהשיפור בניסוי הנוכחי היה בעיקר מירידה בפעילות באונה הימנית הקדמית המשפרת את ציוני החרדה ויש לבדוק אפשרות לטיפול קליני בחרדות בשיטה זו. אך הניסוי הנוכחי לא הוכח יעיל באופן משמעותי לשיפור ציוני דכאון.

זאת אומרת שהטיפול יעיל לחרדה?

אז יכול מאוד להיות שאכן הטיפול בנוירופידבק יהיה יעיל לטיפול בחרדה. הניסוי נערך מתחילתו עד סופו כחודשיים. כל הנבדקים היו סטודנטים אשר לומדים באותן הפקולטות. שיפור קבוצתי של ציוני חרדה יכול לנבוע מסיום תקופת מבחנים בלי קשר לניסוי עצמו. כמו כן ניסוי בסביבה עם גירויים רגשיים יכולה לתת תוצאות אחרות ולא הוכח שהשיפור שהוצג במצבי חרדה תעבוד במצב אמיתי. לכן לא בטוח שטיפול בנוירופידבק יעיל לחרדה אך יכול להיות שבעתיד יבצעו מחקרים נוספים הנושא אשר יראו יעילות של אימון זה לטיפול בחרדה.

לסיכום, אנחנו מקוות שבעתיד יהיה ניתן לטפל בדיכאון וחרדה ללא כדורים פסיכיאטרים או טיפול ארוך שנים אצל פסיכולוג. הופתענו לגלות שכן ניתן לאמן את המוח בכדי להוריד את רמת החרדה. כיוון המשך למחקר יכול להיות ביצוע הניסוי בתנאים שאינם תנאי מעבדה סטריליים ובכך לדמות ככל הניתן את חיי היום יום של המשתתפים.

מקור:

Elisabetta P, Daniela P. Frontal alpha asymmetry neurofeedback for the reduction of negative affect and anxiety Rocco Mennella. ELSEVIER. 2017