כשגוף ונפש מתחברים
על היתרונות המפתיעים והממשיים על פעילות המוח ומערכת החיסון שיש לביצוע מקיף וארוך ולמידה של אומנות המדיטציה.
עומרי תמרי ואורי ונדר
רבים מכם בוודאי שמעתם על מדיטציה, אולי פגשתם חבר, או ראיתם סרטון שדיבר על היכולת המופלאה שלה "לשנות את חייכם מן הקצה אל הקצה", אבל יכול להיות שלא בדיוק האמנים לו. ייתכן ולטיפוסים היותר ריאליים מבינכם (ויש סבירות גבוהה שאתם כאלה כיוון שאתם קוראים את הבלוג), מדיטציה נראית כתרגול רוחני ולא אמין.
הקונוטציות שמקושרות למדיטציה היא תרבות המזרח, צ'אקרות, קסמים, רוחניות ובאופן כללי דברים שהמוח המדעי של אנשים כמונו לא נוהג ליחס להם הרבה חשיבות. באופן אישי, גם אנחנו לא האמנו יותר מידי בהשפעות המדיטציה ואם הייתם שואלים אותנו לפני כתבה זו, היינו טוענים שאפקט הפלצבו משחק תפקיד בשיפור ההרגשה (האנשים מרגישים יותר טוב פשוט כי הם מאמינים שהמדיטציה תגרום להם להרגיש טוב יותר). אך המחקר שקראנו ומיד נציג לכם, שינה את כל התמונה.
מחקר שנעשה בשנת 2003, בארצות הברית ויסקונסין, על ידי פרופסור ריצ'רד דוידסון וחוקרים נוספים, חילק חבורת עובדי הייטק לשתי קבוצות. קבוצה אחת כללה 16 אנשים והמשיכה בחייהם באופן רגיל לאורך הניסוי, והייתה לקבוצת בקרה שאליה יושוו התוצאות של הנבדקים. הקבוצה השנייה, קבוצת הניסוי, עברה קורס מדיטציה סטנדרטי שנמשך כשמונה שבועות. כל אחת מהקבוצות עברה בדיקות מוחיות שונות פעם אחת לפני תחילת הקורס, פעם אחת בסיום הקורס ופעם שלישית, ארבעה חודשים לאחר תחילת הקורס. הבדיקות נעשו על ידי בדיקת אלקטרואנצפלוגרם (EEg) בדיקה שבה מחברים אלקטרודות באזורים רבים במוח ובכך מודדים את הפעילות החשמלית במוח באזורים אלה. הנבדקים עברו את הבדיקה במשך שמונה דקות. בחצי מהזמן העיניים שלהם היו עצומות ובחצי השני לא. בנוסף, הנבדקים התבקשו לכתוב מראש כמה סיפורים עצובים מאוד ושמחים מאוד מחייהם. במהלך הבדיקה הם קראו את הסיפורים וכל החוקרים בדקו במוח את תגובת הנבדקים לרגשות עצובים ושמחים.
לאחר שהחוקרים בדקו את כלל הנבדקים בפעם הראשונה, הם חילקו אותם לקבוצות הניסוי ויצאו לדרך עם המחקר שלהם. הקבוצה הראשונה פשוט המשיכה לעבוד ולהתעסק באותם דברים שהתעסקו בהם קודם לכן. אבל בזמן שזה קרה, קבוצת הניסוי עברה שיעורים שבועיים של מדיטציה עם מומחים. התאמנה יחד עם קלטות בבית וממוצע התעסקה עם מדיטציה במשך כשש שעות בשבוע.
אז מה קרה?
המון. הרבה מעבר למה שאנחנו ציפינו כשהתחלנו לקרוא את המאמר זה בטוח.
אלה מכם שמאמינים במדיטציה, לא יופתעו לשמוע שהפעילות האנטריוריות (הקדמית במוח) הלא סימטרית של הנבדקים שהשתתפו המוטיבציה עלתה!
אם אתם לא יודעים מה זה אומר זה בסדר, גם אנחנו לא ידענו בהתחלה. אבל נראה שהאזורים הקדמיים השמאליים הם אזורים הקשורים מאוד בוויסות של תחושות חרדה ולחץ. פעילות גבוהה יותר שלהם, אומרת שרמת החרדה הכללית של נבדקים המדיטציה, ירדה.
הנבדקים גם ענו על שאלון מתוחכם שהראה שרמת החרדה שלהם ירדה משמעותית ביחס לחבריהם של ביצעו מדיטציה. אך כפי שניתן לראות בתוצאות המחקר, לא מדובר בשטות, אפקט פלצבו, או תעלול כלשהו- יש הוכחה מדעית וקונקרטית, מדיטציה תעשה אתכם רגועים יותר ותעזור חכם להתמודד עם אתגרי החיים.
אבל זה לא נגמר פה. זוכרים שהנבדקים כתבו סיפורים טובים ורעים מהחיים שלהם, כאלה שיגרמו להם להרגיש רגשות חזקים במהלך הסריקה? החוקרים גילו שנבדקי קבוצת המדיטציה הראו עלייה גדולה בפעילות באזורי תכנון תנועה בצד השמאלי של המוח בתגובה לאותם סיפורים. פעם נוספת אנחנו פה כדי לעזור. המשמעות של העלייה הזו בפעילות היא שאנשים העוסקים במדיטציה מסוגלים להתמודד בצורה טובה יותר עם רגשות שליליים ובנוסף להפיק יותר שמחה מרגשות חיוביים. בהחלט נקודה נוספת למדיטציה.
תוצאה אחרונה ומפתיעה בהחלט קשורה דווקא במערכת החיסון שלנו. החוקרים לקחו בדיקות דם של הנבדקים באופן קבוע. לאחר שסיימו הנבדקים את קורס המדיטציה, החוקרים הזריקו להם חיסון למחלה מסוימת. האפקטיביות של חיסון נמדדת לפי כמות הנוגדנים למחלה שהגוף מייצר בתגובה לחיסון, כמה הוא מוכן להתמודד עם המחלה. החוקרים מצאו כי קבוצת המוטיבציה הראתה כמות גדולה יותר של נוגדנים למחלה, ביחס לקבוצת הבקרה. מה הקשר בין מדיטציה למערכת החיסון? נראה מקרי בהחלט לא? טוב, כבר הבנו שיש למדיטציה קשר למוח, ולמוח בהחלט יש קשר למערכת החיסון. נראה שהעלייה בפעילות האיזורים האנטריוריות השמאליים כנראה הובילה לחיזוק מערכת החיסון!
שינויים במערכת החיסון ובמוח בעקבות מדיטציית מיינדפולנס (Davidson et al., 2003)
בתמונה ניתן לראות את הכמות הגבוהה של נוגדנים למחלה אצל העובדים שעשו מדיטציה לעומת אלה שלא (מצד שמאל). בנוסף ניתן לראות שהיה קשר ישיר בין העלייה בפעילות המוח של כל משתתף באזורים עליהם דיברנו, לבין עלייה בכמות הנוגדנים (צד ימין) . כלומר ככל שהפעילות המוחית השתפרה ככה עלתה כמות הנוגדנים.
הדבר המדהים הוא שגם לאחר סריקה שקרתה 4 חודשים אחרי סיום קורס המדיטציה ,רוב התוצאות נשארו כפי שהיו. המשמעות היא שההשפעות של המדיטציה לא נעלמות ברגע שמפסי-ים איתה, הן קבועות ויציבות.
כמובן שיש עוד דברים רבים שניתן לחקור, למשל סוגים שונים של מדיטציה, השפעה על יכולות קוגניטיביות שונות שיכולות להיות מושפעות ממדיטציה ועוד, אבל אין ספק שהתוצאות האלה בהחלט מופלאות.
המחקר שראיתם פה הבהיר שאימון במדיטציה יהפוך אתכם לאנשים רגועים יותר, שמחים יותר, ובריאים יותר. לא מדובר בנאום של גורו, או של חבר שטוף מוח, אלא בהוכחות מדעיות וקונקרטיות, כאלה שנבדקו ואומתו עם הכלים המדעיים המשוכללים ביותר.
לכן, בתור שניים שהתחילו להתנסות עם מדיטציה בשבועות האחרונים, אנחנו מעודדים אתכם לנסות. זה לא קל בהתחלה וקצת משעמם, אבל זה נהיה הרבה יותר כיף וחשוב יותר, זה באמת יכול לשפר לכם את החיים.
בעולם בו אנחנו מבלים את רוב זמננו ברדיפה אחר הדבר הבא, בביצוע אין ספור משימות ובלחץ מתמיד, פנימי וחיצוני, חשוב למצוא דרך להירגע. מדיטציה הוכיחה את עצמה בזירה המדעית, אז למה שלא תתנו לה ניסיון בחיים שלכם? מי יודע, אולי ישתנו לכם החיים מן הקצה אל הקצה.
מקור
Davidson, R. J., Kabat-Zinn, J., Schumacher, J., Rosenkranz, M., Muller, D., Santorelli, S. F., & Sheridan, J. F. (2003). Alterations in brain and immune function produced by mindfulness meditation. Psychosomatic medicine, 65(4), 564-570.