לא רק נביאים:כיצד תוכלו לחזות התנהגות של אדם אחר?

כמה שברון לב הייתם יכולים לחסוך אם רק הייתם יכולים לדעת מה הכוונות של האנשים בחייכם מראש ? "איך לא ראיתי את זה מגיע, זה היה כל כך ברור"; "הייתי בטוחה שהוא בן אדם שונה לגמרי". אמירות כאלו נפוצות בחיי היום יום של כל אחד ואחת מאיתנו. מה גרם לך לחשוב שהוא בחור טוב גם אם מסתבר בסוף שהוא לא? איך אתה לא הבנת שזה מה שעומד לקרות, למרות שכל הסימנים הצביעו על כך? מסתבר שלמדע יש תשובה מסתמנת לשאלות אלו.

מחקר חדש ("Hasabbis .D et al" , החוקר הראשי- D. Hassabis 2013 רצה לבדוק כיצד ניתן לחזות מראש מחשבות והתנהגות של אנשים אחרים.

ממחקרים קודמים ידוע כי מוח האדם מסוגל ליצור מודל שמייצג את האישיות של אנשים אחרים. אזורים מסוימים במוח מייצגים תכונת אישיות מסוימות, ומיפוי הפעילות של כלל האזורים האלו במוח יוצרת מעין "מפה" ספציפית של מודל האישיות של האדם שעומד מולנו.

מה החוקרים רצו לבדוק?

ידוע לכם כי האדם העומד בתמונה משמאל הוא אדם אנטיפת, ומימינו, אדם עני הזקוק לעזרה. מה לדעתכם האדם העומד יעשה בסיטואציה כזו?

כפי ששיערתם נכון, האדם העומד כנראה לא יעזור לאדם הנזקק.

אז איך המוח שלכם ידע לחזות את התנהגותו של האדם העומד?

ידוע שבמוח ישנו מודל המייצג את האישיות של האדם שמולנו, והמוח משתמש בו בדרך מסוימת על מנת לחזות מחשבות והתנהגות. אולם, עוד לא ידוע כיצד המוח עושה זאת, וזו היתה מטרת המחקר. החוקרים שיערו כי המוח משתמש במערכת של אזורי מוח שונים הפועלים יחדיו בצורה מתואמת ויוצרים מודל אישיות המשמש לחיזוי התנהגות.

מה נעשה במחקר?

הניסוי בוצע על 19 נבדקים, 10 נשים ו9 גברים , שממוצע גליהם היה 21.4. המחקר התבצע באוניברסיטת אוקספורד.

שלב ראשון: למידת הגיבורים הנבדקים במחקר למדו את האישיות של הדמויות שהחוקרים המציאו ע"פ מידע ותיאורים שניתנו להם המאפיינים את הדמויות ע"פ מידת התכונות מוחצנות ונעימות כפי שניתן לראות בתמונה (מתוך המאמר).

שלב שני:

ביקשו מהנבדקים לדמיין 12 מקומות חדשים שלא ראו מעולם ולזכור אותם בכמה שיותר פרטים.

שלב שלישי: במהלך סריקת ה FMRI (לפני סריקת ה FMRI (הנבדקים נכנסו לתוך מכשיר שמבצע סריקה שבודקת את הפעילות המוחית בזמן הניסוי)

הנבדקים היו צריכים לבצע מטלות דמיון: לדמיין סיטואציות שונות במקומות שהמציאו בשלב הקודם שבהן נמצאות הדמויות (תנאי דמות) שלמדו, לדמיין את עצמם (תנאי "עצמי"), או רק את המקום בלי סיטואציה (תנאי "ריק"). בנוסף היו צריכים לבצע מטלת ספירה ובה לספור את ההברות של המשפטים המתארים את הסיטואציה (תנאי "ספירה") .

לאחר כל דמיון של סצנה הנבדקים היו צריכים לענות על השאלות- עד כמה הם בטוחים שהם דמיינו את התגובה של הדמות בסיטואציה במדויק? עד כמה הדמיון שלהם הרגיש חי? , בעזרת דירוג מ1-5.

תוצאות הניסוי – אז מה קרה במוח?

על מנת לאשש את ההשערה שאכן יש קשר בין פעילות מוחית באזורים מסוימיםלחיזוי התנהגות החוקרים ניתחו את תוצאות הפעילות המוחית של הנבדקים באמצעות השוואה בין התנאים של מטלות הדמיון לבין התנאי של מטלת הספירה. אכן הייתה עלייה בפעילות המוחית באזורים האלו. .

יש להדגיש כי בתנאי "דמות" ובתנאי "עצמי" הנבדקים חזו את ההתנהגות של עצמם ושל הגיבור במקום דמיוני בסיטואציה מסוימת. על מנת לבדוק פעילות מוחית ספציפית לחיזוי התנהגות, החוקרים השוו את תנאי "עצמי" לתנאי "ריק" (בתנאי ריק אין חיזוי התנהגות אלא רק דמיון של המקום), ותנאי "דמות" לתנאי "ריק". הם הראו פעילות מוחית באזורים ספציפיים מסוימים ,כגון האונה הפרה פרונטלית האמצעית (פיתול החגורה האחורי וכו').

החוקרים רצו לגלות באיזה אזורים מוחיים מיוצגות במוח כל תכונת אישיות (מוחצנת ונעימות) ולכן השוו את התנאים שבהם הדמות מאופיינת במידת מוחצנות גבוהה לעומת נמוכה ובין מידת נעימות גבוהה לנמוכה. בהשוואה בין מידה גבוהה לנמוכה של נעימות התקבלה פעילות מוחית גבוהה באזורים- הקורטקס הפרה פרונטלי האמצעי הגבי והקורטקס הטמפורלי לטרלי בהשוואה בין מידה גבוהה לנמוכה של מוחצנות התקבלה פעילות מוחית גבוהה באזור בפיתול החגורה האחורי. לאחר מכן, החוקרים בדקו איזה אזור במוח אחראי על שילוב סך תכונות האישיות למודל אישיות, הם גילו כי יש קשר בין אזורים אלו לבין אזור הקורטקס הפרה פרונטלי האמצעי והקדמי ולכן הוא האזור שמחבר בניהם.

מסקנות- אז מה החוקרים גילו?

החוקרים מצאו את המידע שחיפשו על מנת להבין את הדרך שבה המוח מייצר מודל אישיות פנימי.

דרך זו מתבססת על המסקנה כי לכל תכונת אישיות יש אזור במוח שמייצג אותה. החוקרים איששו את מסקנה זו אשר נמצאה במחקרים קודמים. המחקר מחדש לגבי המידע על האזורים שמייצגים את תכונות האישיות הספציפיות שנבדקו במחקר זה:

· תכונת הנעימות מיוצגת במוח ע"י דפוס פעילות בקורטקס הפרה פרונטלי האמצעי הגבי ובקורטקס הטמפורלי לטרלי

· תכונת המוחצנות מיוצגת במוח ע"י דפוס פעילות בפיתול החגורה האחורי .

בשלב הבא, אזור במוח הנקרא הקורטקס הפרה פרונטלי האמצעי שהוא חלק מקבוצת אזורים מסוימים במוח שפעילותם קשורה לחיזוי התנהגות, מחבר את המידע המתקבל מהאזורים שמייצגים את תכונות האישיות למודל אישיות יחיד וספציפי לאישיות של אדם מסוים.

בשלב הסופי, בזמן חיזוי המחשבות וההתנהגות של בן אדם מסוים, דפוס פעילות מוחית ספציפי לאדם זה אשר מייצג את האישיות שלו יופיע בקורטקס הפרה פרונטלי האמצעי הקדמי אותו אזור שחיבר את המידע על תכונות האישיות שלו.

תכלס, ישנו אזור במוח האחראי לחיבור כל תכונות האישיות של אדם מסוים שמיוצגות ברחבי המוח לכדי מודל אישיות , ובעזרתו אנו מסוגלים לחזות התנהגות של אדם אחר.