מבידוד חברתי מקורונה ועד קרב שליטה מחשבתית מול תגמול: הסיבות לפיתוח בעיית שתיה

אלכוהול הוא השם הכללי לכל המשקאות "שנחוצים" לכל אירוע שמח, כמו אירוע השקה בעבודה, חתונה ואפילו מסיבת פורים. משקאות אלכוהוליים יכולים להרים כל אדם ולשחרר אותו , כך שיוכל להנות באופן הכי טוב מהמסיבה של השנה. אולם, יש לו גם צד אפל, היוצר אצל רבים בעיות התמכרות לשתייה. אותה התמכרות יכולה לגרום לנזקים רבים ובמקרי קיצון אף למוות.

בשנים האחרונות בעיית השתיה המופרזת מתגברת מאוד, מסיבות שונות ורבות. בעקבות בעיה זו יזמו קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ייל מחקר חדש על הסיבות שיכולות להגביר את ההתמכרות אצל אדם לאלכוהול וגורמים היכולים לווסת בעיה זו.

לצריכה מוגברת של אלכוהול יש 2 גורמים, הראשון- התגמול של האלכוהול, שבזמן ששותים אותו מוביל אנשים לצפות להשפעות טובות בעקבות השתיה. השני הוא התרומה של אלכוהול להפחתת רגשות שליליים. שני הגורמים האלו מגבירים את המוטיבציה לצריכת אלכוהול מוגברת. המיקוד החשיבתי של אדם או בשפה המדעית השליטה הקוגניטיבית שלו, היא זו שמווסתת את השתייה המוגברת.

במחקר שבוצע בדקו את עוצמת הפעילות באזורים המוחיים הקשורים בתשוקה לאלכוהול וחשיבה גבוהה/ השליטה החשיבתית, ואת השפעת שלהם על פיתוח בעיות שתיה. הם שיערו שהאיזון בין תהליכים המעודדים שתייה מוגברת לבין תהליכי חשיבה ושליטה בשתייה עשוי לקבוע את התפתחות בעיית השתייה וחומרתה. כלומר, אם פעילות האזורים המוחיים המעודדים שתיה, יפעלו במידה העולה על הפעילות של האזורים המוחיים של חשיבה גבוהה - מעגלים שאמורים לווסת את רצון לשתות, הסיכויים לפיתוח בעיות שתייה והתמכרות יהיו גבוהים יותר.

במחקר השתתפו 71 אנשים בגילאים 24-50 .על כל הנבדקים נערכו בדיקות מקדימות בנוגע למחלות ותרופות, ונמצא שהיו ללא מחלות נוירולוגיות והפרעות פסיכיאטריות, מלבד בעיות של שימוש באלכוהול. חוץ מהבדיקות המקדימות, המשתתפים ביצעו כמה מבחנים הבודקים תכונות התנהגויות הקשורות לצריכת אלכוהול. נמצאו מגוון של התנהגויות הקשורות לאלכוהול בקרב הנבדקים. אצל מי ששתה יותר, ראו שיש סבירות גבוהה יותר בפיתוח קשיים חברתיים, וגם כאשר לשתייה היו השפעות חיוביות עלתה תוחלת השתיה של הנבדקים.

במהלך המחקר הנבדקים בצעו 4 ניסויים שונים במכשיר ה- MRI, מכשיר המאפשר הדמיה של הפעילות המוחית באזורים השונים, על בסיס סריקות מוחיות.

בתמונה הבאה ניתן לראות קשר בין רגשות לבין תגמול. בסריקה ניתן לראות השוואה בין פעילות מוחית: האזורים המסומנים הם אזורים בהם הייתה פעילות מוחית גבוהה יותר בזמן שהנבדקים הפסידו כסף לעומת פעילות כשהם לא הפסידו בניסוי מספר 4. האזורים המסומנים הם גם אזורים שפעלו יותר בזמן הצגת גירוי שלילי מאשר בזמן הצגת גירוי ניטרלי בניסוי מספר 3.

כלומר על פי הסריקה יש קשר בין המסלולים במוח שפועלים בזמן רגשות שליליים לבין המסלולים במוח שפעלו בזמן הפסד של כסף (תגמול).

מתוך תוצאות הניסויים ושאלונים שמלאו הנבדקים, הגיעו החוקרים למסקנות עיקריות ; אחת, שככל שהבידוד חמור יותר כך בעיית השתייה חמורה יותר או שיש סיכוי גדול יותר שתתפתח. שתיים, שככל שהנטייה להימנע מפגיעה גדול יותר, כך קיים סיכוי גבוה יותר להתפתחות בעיות שתייה או שהבעיות הקיימות חמורות יותר.

ממסקנות אלו השערת החוקרים אוששה ואכן היחס בין המוטיבציה לבין מעגלי השליטה החשיבתית מהווים את הבסיס לבעיות שתייה.

לסיום, אנו רוצות לציין שמחקר זה פורסם לאחרונה ועדיין לא צבר המון ביקורת עמיתים, אך אנו מאמינות שאפקט ההשפעה שלו יכול לקדם פתרון לבעיית שתייה. אולי בעתיד תמצא תרופה שתפחית התמכרות לאלכוהול אצל מכורים, שתתבסס על האיזון בין השליטה למוטיבציה ותביא אנשים רבים לגמילה. ניתן לראות במחקר שערכו החוקרים חלק מניסיון לפתרון על ידי גילוי הגורמים העומדים בבסיס לבעיות השתייה.

אז אולי בפעם הבאה שתעברו פרידה כואבת, ריב קשה או סתם תהיו בדיכאון, תנסו פחות למצוא נחמה בויסקי או יין (למרות שיין זה מאוד טעים). חשבו האם זו אכן דרך התמודדות בריאה? או הדרך לנפילה גדולה?