מדוע לאנשים בעלי אוטיזם לוקח זמן רב יותר לזהות פרצופים?

אוטיזם הינה הפרעה התפתחותית המאופיינת בקשיים בתקשורת ובקשרים חברתיים ומגוון פעילויות מוגבל. אחת הבעיות העיקריות המקשות על אנשים ובעיקר ילדים בעלי אוטיזם להשתלב בחברה היא הקושי שלהם בהכרה וזיהוי של פרצופים:

״לעתים קרובות אני נכנס לסיטואציות מביכות כי אני לא זוכר פרצופים אלא אם כן ראיתי את האנשים פעמים רבות או שיש להם תווי פנים מאוד מובחנים כמו זקן גדול משקפיים עבים או תסרוקת מוזרה(1 )".

מחקרים שעשו שימוש בדימוי מוחי אצל בעלי אוטיזם הראו שהפעילות באזור במוח האחראי על תפיסת פרצופים חלשה יותר בקרב בעלי אוטיזם, וכי הם מתבססים יותר על מסלולי עיבוד שונים במוח מאשר אנשים ללא לקות זו.

במחקרים רבים קודמים, התמקדו בשני סוגים של תפיסת ראייה באוטיזם: האחת קשורה לעיבוד פנים והשנייה לעיבוד חלקים מתוך השלם. בקרב ילדים אוטיסטים נמצא קושי בעיבוד פנים, ואף קושי בהבנת המגדר. התחום השני שנבדק היה יכולת עיבוד גלובלית לעומת עיבוד של פרטים . כלומר, יכולת עיבוד כוללת של הפנים, כולל הערכת המרחקים בין הפרטים השונים והסתכלות על התמונה הגדולה, אל מול הסתכלות על כל חלק ועיבוד של פריטים ספציפיים בנפרד. השאלה של האם אנשים בעלי אוטיזם שונים מאנשים ללא הלקות הזאת בתחומים האלה נתון לוויכוח, והקשר בין שני התחומים הללו נותר לא ברור.

במאמר Configural processing in autism and its relationship to face processing

שפורסם בכתב העת Neuropsychologia ב2006.

מתייחסים לשני תחומים באנשים בעלי אוטיזם ים: עיבוד של פנים ועיבוד כללי וגלובלי.

בדקו במאמר את השוני בין שני התחומים הללו בין אנשים בעלי אוטיזם לבין אנשים ללא אוטיזם.

השוני בזיהוי הפנים אצל אוטיזם

הניסוי הראשון שנערך במחקר בדק את עיבוד הפרצופים באנשים בעלי אוטיזם ובאנשים ללא אוטיזם.

במהלך הניסוי הוצגו לנבדקים על מסך מחשב זוג של פרצופים, כאשר האפשרויות להצגה היו: זוג פרצופים זהה, זוג פרצופים משני מגדרים שונים וזוג פרצופים שונים אבל מאותו מגדר. תמונות הפרצופים חולקו באקראיות לאורך הניסוי.

Marlene Behrmann al et (2006), Configural processing in autism and its relationship to face processing, Neuropsychologia

הנבדקים היו צריכים להגיב האם הפרצופים שונים או זהים בעזרת לחיצת כפתור "זהה" או "שונה". התמונה הוצגה על המסך עד שהנבדק הגיב, כלומר לא הייתה מגבלת זמן לנבדקים.

החוקרים בדקו את זמני התגובה ואת רמת הדיוק בביצוע המשימה (מענה נכון על הכפתור זהה או שונה).

התוצאות הראו כי אנשים בעלי אוטיזם היו איטיים יותר במשימת עיבוד הפרצופים מאשר אנשים ללא אוטיזם. מה שמעניין במיוחד הוא שזמן התגובה של הנבדקים האוטיסטים בנסויים שבהם הוצגו שני אנשים שונים מאותו מגדר לעומת ניסויים בהם הוצגו פרצופים ממגדרים שונים היה איטי יותר. מכאן, החוקרים הסיקו כי לאנשים בעלי אוטיזם היה קושי בזיהוי אנשים שהיו מאותו מגדר.

החוקרים מציינים כי הקושי המלווה בזיהוי פרצופים שונים שמאותו מגדר בא לידי ביטוי בניסיון של בעלי אוטיזם לעיבוד המתבסס על פרטים ספציפיים, כמו בעיבוד אובייקטים.

עיבוד גלובלי לעומת עיבוד פרטים

ניסוי נוסף שהחוקרים ביצעו, במטרה לבחון את צורת העיבוד של בעלי האוטיזם, הוא באמצעות שיטת מבחן האותיות:

Marlene Behrmann al et (2006), Configural processing in autism and its relationship to face processing, Neuropsychologia

הנבדקים התבקשו בכל פעם לזהות או את הצורה הגדולה המורכבת מהאות הקטנה, או את האות הקטנה המרכיבה את הצורה הגדולה. הצורה נשארה על המסך עד שהנבדקים בחרו במקש H/S.

בדקו איך הצורה שהוצגה והדרישה מהנבדקים (לזהות את הצורה הכללית/ האות הקטנה) משפיעה על הביצוע שלהם ומהירות התגובה של הנבדקים.

חזרו 69 פעמים על כל משימה באופן אקראי, (כאשר בחלק מהחזרות הדרישה היא לזהות את האות הכוללת, ובחלק מהחזרות הדרישה היא לזהות את האות המרכיבה את הצורה הגדולה).

התוצאות שהתקבלו מניסוי זה הראו שבאופן כללי קבוצת האוטיזם הייתה איטית יותר מקבוצת הבקרה הדיוק היה מאוד גבוה בשתי הקבוצות, מאחר והמשימה לא הוגבלה בזמן. ניתן היה לראות שכאשר האותיות לא היו זהות (כלומר האות הכללית הייתה מורכבת מאות שונה), הקבוצה האוטיסטית הייתה מהירה יותר בזיהוי של האות הקטנה החזרה על עצמה בהרכבת הצורה מאשר הצורה הגלובלית, לעומת קבוצת הבקרה של הנבדקים הנוירוטיפוסיים שהגיבו מעט מהר יותר כאשר היה צורך בזיהוי של הצורה הגלובלית. דבר זה מצביע על כך שבעלי אוטיזם מתבססים יותר על פרטים ספציפיים בעיבודם.

אז מה גורם לקושי הזה בעצם?

ראינו כי אנשים בעלי אוטיזם אכן מתבססים על דרך שונה של עיבוד וזיהוי אובייקטים כאשר העיבוד מבוסס על פרטים ספציפיים וקושי בהרכבת התמונה הכוללת. העיבוד הזה נותן יותר מקום לאי דיוקים, טעויות וקושי בעיבוד והרכבה של הפנים אם יש צורך בזיהוי וזכרון של כל פרט בנפרד. בנוסף, ניתן לראות שדבר זה מקשה ודורש זמן רב יותר, ובמיוחד מקשה עליהם בהבחנה בין פרצופים הדומים זה לזה, למשל מאותו מגדר.

למה זה חשוב?

בעקבות המסקנות הללו, ניתן ללמוד על זווית נוספת על הגורמים לקשיים החברתיים בהם נתקלים אנשים וילדים בעלי אוטיזם. כשאנחנו פוגשים בן אדם בפעם הראשונה ולאחר זמן מה נפגשים בו שוב, רוב הסיכויים שיספיק לנו מבט קצר ברחוב כדי לזהות את פניו, אך אצל אנשים בעלי אוטיזם ידרש כניראה הרבה יותר מאמץ ולפעמים דבר זה יהיה אפילו בלתי אפשרי. התקווה היא שמידע זה יוכל לסייע לפסיכולוגים ואנשים שונים המעורבים בטיפול בילדים בעלי אוטיזם ובכלל לחברה בהבנת עיקרי בקושי ליצירת קשרים חברתיים חדשים אצל בעלי אוטיזם וחוסר הבטחון בסביבות חדשות.

ביבליוגרפיה:

(1)Marlene Behrmann al et (2006), Configural processing in autism and its relationship to face processing, Neuropsychologia

קישור למאמר: https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0028393205001624