מוח דיגיטלי: כיצד התמכרות לאינטרנט משפיעה על המוח

התמונה לקוחה מהאתר pixabay

המוח בעולם הדיגיטלי

הפיתוח הראשוני של האינטרנט החל בשנת 1969 בארצות הברית, אך עברו שני עשורים לפני שהגיע למוסדות האקדמיים הישראליים; ושניים נוספים עד להגעתו לבית הישראלי. בשנותיו הראשונות, האינטרנט שימש לתקשורת בסיסית ביותר בין גופים, ארגונים ומדינות שונות ולאחר מכן התפתח גם לפלטפורמה בה ניתן לשתף מאמרים, פורומים וקטלוגים. 

כיום, האינטרנט הוא מעצמה. בהסתכלות רחבה, יש המגדירים את האינטרנט כמהפכה הגדולה האחרונה, שווה בערכה למהפכת הדפוס או המהפכה התעשייתית. "המהפכה הדיגיטלית", כך היא נקראת, נטועה כעת עמוק בחיינו. כל חווית העולם שלנו כעת שזורה עם העולם הדיגיטלי- צריכת המידע, העולם החברתי, שוק העבודה ואפילו נושאים כגון חינוך, תרבות ועוד רבים. אך האם גם המוח שלנו מושפע מכך? 

אחת החששות המשמעותיות בהקשר האינטרנט היא האופן בו הוא עלול להשפיע בטווח הרחוק עלינו, כמשתמשים בו. מאמרים ומחקרים רבים לאורך השנים בדקו את השפעות העולם הדיגיטלי בהקשר לאספקטים נרחבים בחיי היומיום שלנו- כיצד הוא משפיע על תפישת הגוף והביטחון העצמי, כיצד משפיע על הריכוז ואפילו על האינטראקציות החברתיות שלנו. אך כיום אנחנו נחשפים לתופעה מערערת: התמכרות של ממש לאינטרנט. 

התמכרות

התמכרות, כפי שעולמות המדע, הרפואה ובריאות הנפש יודעים להגדיר אותה כיום, היא מחלה לכל דבר ועניין. מנגנון הפעילות שלה מתבסס על מערכת מוחית הנקראת "מערכת התגמול" אשר גורמת לנו לתחושת סיפוק והנאה וכך לבצע פעולות שוב ושוב ושוב. מערכת התגמול בצורתה הטבעית, מערכת התגמול היא הדרך של המוח ללמד אותנו כיצד לפעול ומה טוב עבור הגוף שלנו. היא מאותתת לנו מהי התנהגות רעה אשר לא כדאי לחזור עליה, ובאותה הנשימה מהי התנהגות טובה אשר טוב ונכון לחזור עליה בעתיד. היא מתגמלת אותנו בפרס - כימיקלים במוח שגורמים להנאה. לדוגמה, דופמין – מולך עצבי אשר משוחרר בפעולות פשוטות אך חשובות כגון שתייה ואכילה, פעילות גופנית וכן- גם פעילות מינית. מערכת התגמול יכולה, אם כן, להיכנס לפעולה גם על ידי גורמים חיצוניים כגון כסף, הצלחות אישיות ואקדמיות ואפילו קבלה חברתית.

הבעיה מתחילה כאשר דברים שמזיקים לנו, גם הם מזוהים כ"טובים" על ידי מערכת התגמול. שימוש בחומרים מסוכנים, כגון סמים ואלכוהול, גורם בשלב הראשוני לתחושת "אופוריה"- אשר מתעתעת במערכת התגמול וגורמת לה לחשוב שמדובר בדבר טוב שכדאי למשתמשים בו להתנסות בו שוב. אך עם הזמן, התלות של מערכת התגמול באותם חומרים חיצוניים ומזיקים כה גדולה עד שהאדם אשר משתמש בהם אינו יכול לתפקד בלעדיהם- זוהי התמכרות.

התמכרות לאינטרנט? יש דבר כזה?

כעת נשאלת השאלה- האם בכלל ניתן להתמכר לאינטרנט? מה משמעות התמכרות מסוג זה? 

והתשובה היא- כן! IA, Internet Addiction, אמנם עדיין לא הוכרה כהפרעה רשמית על-ידי הDSM (ה"תנ"ך" של עולם הפסיכיאטריה) אך היא מוכיחה את עצמה כהתמכרות לכל דבר ועניין. איגוד האינטרנט הישראלי מציע לשים לב לנורות אזהרה כגון: שימוש אובססיבי, חוסר בשעות שינה והימנעות ממפגשים חברתיים אשר יכולים להצביע על אפשרות להתמכרות שכזו. אך איך היא משפיעה על המוח של הסובלים ממנה? 

במחקר שנערך במכון לפסיכולוגיה באוניברסיטת פייץ בהונגריה בדקו חוקרים לעומק את אופי ההתמכרות, וניסו לאתר מנגנונים מוחיים ואזורים ספציפיים במוח המושפעים ממנה. ראשית החוקרים בדקו את מערכת היחסים של הנבדקים עם האינטרנט באמצעות שאלון - באמצעותו סיננו את הנבדקים אשר הציונים שלהם הראו על שימוש מאוד לא בריא באינטרנט, כזה שמצביע על התמכרות. 

שנית, הנבדקים ביצעו ניסוי - הניסוי שלהם הורכב משתי משימות המכונות משימות סטרופ (Stroop) - סטרופ ורבאלי ולא-ורבאלי, כאשר במשימה הלא-ורבאלית מוצגים חצים על המסך והנבדקים מתבקשים ללחוץ על הכפתורים התואמים את כיוון החצים. במשימות הוורבאליות מופיעים שמות של צבעים כאשר המילים צבועות בצבע שונה, והנבדקים צריכים ללחוץ על שם הצבע שכתוב במילה. משימות מסוג זה בוחנות יכולות ריכוז ועיבוד מידע. 

תוצאות הניסוי הראו פעילות מופחתת אצל הסובלים מהתמכרות לאינטרנט באזורים הקשורים ל"רשת ברירת המחדל" ה-DMN  (Default Mode Network). אך מה זה אומר?  

בין שתי רשתות

רשת ברירת המחדל (DMN) היא למעשה רשת הפעולות שמתרחשות במוח כאשר אנחנו "לא חושבים". בזמן נהיגה, צחצוח שיניים ועוד. באופן כללי, כל דבר שעושים מתוך הרגל ולא חושבים עליו יותר מדי. ועם זאת, לרשת זו יש תפקיד חשוב בתפקוד המוחי שלנו. היא אחראית על תהליכי חשיבה רפלקטיבית, שליפת זיכרונות ודמיון. 

החוקרים מצאו שני ממצאים מרכזיים: אחד, שככל שציון השאלון היה יותר גבוה (התמכרות חריפה יותר לאינטרנט) פעילות ה- DMN פחתה. משמעות הדבר הזה היא שככל שההתמכרות לאינטרנט משמעותית יותר, יש ירידה ביכולות ריכוז ועיבוד מידע. מסקנתם של החוקרים היא כי התמכרות לאינטרנט היא אכן התמכרות אמיתית ורצינית. ידוע כי פעילות לא תקינה מבעוד מועד ב-ICN יכולה להוות גורם סיכון להתמכרות, אך במקביל התמכרות עצמה יכולה להוביל לפגיעה ברשת זו, היוצרת עוד פגיעה בשליטה בדחפים. 

עד כמה שזה נשמע מבהיל- החוקרים הבהירו כי יש סיבה להיות אופטימיים. ישנן דרכים לטפל בהתמכרות מסוג זה, ומחקרים רבים העוסקים בנושא ללא הרף על אף היותו נושא חדש יחסית. מחקרים בדיוק מן הסוג הזה והבנה יותר מעמיקה של סוגיית ההתמכרות לאינטרנט- ומערכת היחסים שלנו, ככלל, עם העולם הדיגיטלי- תביא לטיפול יעיל יותר, וחיים בריאים יותר לצד המסכים. 

אך בכל זאת כדאי לזכור בפעם הבאה שאנחנו עושים "סקרולינג" ברשתות החברתיות- אולי הגיע הזמן להניח את הטלפון בצד ולתת למוח שלנו לנוח...

מקור:

Darnai, G., Perlaki, G., Zsidó, A. N., Inhóf, O., Orsi, G., Horváth, R. & Janszky, J. (2019). Internet addiction and functional brain networks: task-related fMRI study. Scientific Reports, 9(1), 15777.