עיוורים מסוגלים לראות צבעים?

דמיינו לכם מצב שבו כשאתם קוראים ספר לכל אות יש צבע אחר, כשאתם אוכלים אוכל מסוים אתם רואים כתמי צבע וכשאתם רואים חפץ מסוים עולה בפיכם טעם של מאכל ספציפי, דמיינו לכם אדם עיוור(אך לא מלידה) שכשהוא שומע מילה מסוימת הוא רואה צבע כמו שאנחנו רואים למרות העיוורון שלו…

כל המצבים הייחודיים הללו מתרחשים תחת תופעה הנקראת סינסתזיה .

בבלוג זה נתאר את התופעה ונראה איך היא באה לידי ביטוי אצל אנשים עיוורים לא מלידה.

מהי סינסתזיה?

סינסתזיה היא תופעה של ערבוב מידע המגיע מהחושים השונים.

טענה הרווחת בקהילה המדעית היא שסינסתזיה נובעת מחיווט לא סטנדרטי של תאי העצב במוח ומקישוריות יתר בין המבנים במוח .

שתי תיאוריות עיקריות מנסות להסביר את התופעה-

האחת טוענת כי בעקבות פגם התפתחותי נוצרת הפעלה הדדית של שני אזורים במוח (או יותר) האחראים על חלקים מסוימים בחושים.

לפי התיאוריה השנייה מדובר דווקא בירידה ברמת העיכוב בין שני האזורים. במצב רגיל, כשאזור אחד פועל השני מעוכב ברמה מסוימת כדי שלא תיגרם פעילות יתר. אצל אנשים עם סינסתזיה ייתכן שחלה ירידה ברמת העיכוב, והיא מתבטאת בהפעלה הדדית של שני האזורים.

קיים מבחן פשוט שיכול לעזור לכם להבין את התופעה. הנה לכם שני ציורים - נסו להחליט מי מהם דומה ל"קיקי" ולאיזה ציור מתאים להיקרא "בובה":

רוב הנשאלים (בין 95 ל 98 אחוזים) מזהים את "קיקי" עם הצורה הכתומה הקוצנית ואת "בובה" עם הצורה הסגולה המעוגלת. ניתן להבין מהניסוי הקצר הזה שאנשים משייכים בהצלחה שם של עצם מסוים שמעולם לא שמעו עליו לצורה שמעולם לא ראו קודם.

סינסתזיה אצל עיוורים:

במחקר שהתפרסם ב31 לדצמבר 2006 ,קבוצת חוקרים בדקה האם אצל אדם עיוור לא מלידה הלוקה בסינסתזיה תהיה פעילות מוחית באזורים ראייתיים הקשורים בצבע .

הם בדקו זאת משום שרצו להבין האם הצבעים שרואים בני אדם בעלי סינסתזיה מדמיינים את הצבעים הללו או בעצם ממש רואים אותם כפי שאנשים בריאים רואים את הצבע האדום לדוגמה במציאות בלי קשר לדמיון- כלומר הם רצו להבין אם סינסתזיה מעניקה חוויה תפיסתית אמיתית או חוויה דמיונית.

הנבדק המרכזי במאמר היה JF זכר בן 52, שהיד הדומיננטית שלו היא יד ימין. הסובל ממחלה שנקראת רטיניטיס פיגמנטוזה המוכרת כמחלה ברישתית והיא הגורם לכך שהחלה אצלו התדרדרות עד לכדי עיוורון מוחלט בגיל 42.

JF מאובחן בסינסתזיה מסוג צבע מילה שמופעלת כשהוא שומע מילות זמן.

מה שמיוחד ב JF הוא שהוא עיוור לא מלידה בעל סינסתזיה מסוג צבע מילה, דבר שמאפשר לחוקרים לבדוק האם הסינסתזיה היא חוויה דמיונית או חוויה תפיסתית אמיתית.

בנוסף אליו היו 2 נבדקי בקרה: הראשון -עיוור רגיל ללא סינסתזיה והשני- אדם שרואה ללא סינסתזיה.

הסינסתזיה של JF היא סינסתזיה מסוג צבע מילה כלומר סינסתזיה המקשרת בין צבעים לבין מילים ממשפחה מסוימת, לדוגמא כששומעים מילה מסוימת מגיע יחד איתה צבע מסוים. לדוגמה, המילה ״צהריים״ שאיתה יחד מופיע הצבע ״כתום״ וזה הצבע שיראה הסינסטת כשהוא ישמע את המילה צהריים.

JF התעוור לפני 10 שנים כתוצאה ממחלה בשם רטיניטיס פיגמנטוזה, מחלת עיניים הגורמת לניוון הרשתית ובסופו של דבר לעיוורון בלתי הפיך כלומר העיוורון של JF הוא לא מלידה, אלא נוצר במהלך חייו.

החוקרים אימתו ובדקו את הסינסתזיה של הנבדק המרכזי על מנת שיוכלו להסתמך על התוצאות.

הבסיס הגנטי לסינסתזיה והתופעה בכלל מוכרות לנו אך לא לעומק. אחד הקשיים בחקירת תופעה זו היא העובדה שהיא נדירה. קושי נוסף בהבנת התופעה הוא שלחקור את המוח של בני אדם זה עסק מסובך, ולא רק מכיוון שמדובר באיבר מורכב להפליא, אלא קודם כל מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא יכולים לקחת נבדק ולהכניס לו מכשירי מדידה לתוך הראש. לכן החוקרים השתמשו ב fMRI שיטה המאפשרת לבדוק את רמת הפעילות באזורים שונים במוח בעזרת הקשר בין רמת החמצן באזור מסוים לרמת הפעילות בו.

במחקר זה, החוקרים ערכו 2 ניסויים במטרה לבדוק האם סינסתזיה היא חוויה תפיסתית אמיתית או חוויה דמיונית.

בניסוי הראשון: בדקו החוקרים את השפעת המילים שמפעילות את הסינסתזיה של הנבדק המרכזי JF (מילות זמן כמו יום ראשון ,שעה 18:00 ועוד מילים הקשורות בזמן) , מול מילים שלא מפעילות אצל JF את הסינסתזיה. ועשו זאת גם ל 2 נבדקי הבקרה על מנת לראות את ההבדלים ביניהם ולבצע השוואה בינהם. בתוצאות הניסוי ראו כי אצל JF המרכזי היתה פעילות מוחית באזורים ראייתיים הקשורים בצבע כשהושמעו לו מילים אשר מפעילות את הסינסתזיה שלו- מילים הקשורות בזמן, לעומת מילים שלא הפעילו אצלו את הסינסתזיה ששם לא היתה פעילות באותם האיזורים .

האזורים המוחיים שפעלו אצל הנבדק בעת החלקים בניסוי שבהם הסינתזה פועלת הם אזורים ראייתיים הקשורים בצבע. כמו כן אצל 2 נבדקי הבקרה לא פעלו אזורים ראייתיים הקשורים בצבע.

על מנת לוודא שהחלקים אכן חלקים שלא קשורים בדמיון ביצעו ניסוי נוסף.

בניסוי השני: החוקרים ביקשו מהנבדק המרכזי JF לדמיין סוודר מסוים בצבע ספציפי ולאחר מכן אמרו לו לנוח במשך 18 שניות או לדמיין את אותו הסוודר בצבע שונה. על מנת לבדוק בשלב ניתוח הנתונים האם האזורים שפעלו במוחו של הנבדק בניסוי הראשון הם אזורים הקשורים בדמיון, בעזרת השוואה בין האזורים שפעלו הניסוי הראשון מול האזורים שפעלו אצלו בניסוי השני.

החוקרים ראו כי האזורים שפעלו אצלו בניסוי הראשון לא היו אזורים מוחיים הקשורים בדמיון אלא אזורים אחרים.

המסקנות מהניסוי:

● המסקנה העיקרית שמסיקים החוקרים מכל המאמר היא שסינסתזיה היא חוויה תפיסתית אמיתית , ולא תופעה שמתרחשת כתוצאה מדמיון.

● בניסוי הראשון, ניתן לראות כי אצל JF הייתה פעילות באזורים הראייתיים הקשורים בצבע ובעיבוד מידע ראייתי מרחבי בזמן שמיעת מילים הקשורות בזמן לעומת הנבדקים האחרים.

● בניסוי השני, ניתן לראות מהתוצאה כי אצל JF יש באמת תפיסה של הצבע והוא לא רק מדמיין אותו.

חשוב לזכור שהמאמר התרכז בנבדק מרכזי אחד אשר בעל סינסתזיה, לכן אין להסתמך על התוצאות בצורה מכלילה.

לסיכום, החוקרים גילו כי אכן הסינסתזיה מאפשרת לאנשים עיוורים (לא מלידה) חוויה אמיתית של תפיסת צבעים שלא נובעת מדמיון.

רשימת מקורות

1. ACTIVATION OF COLOR-SELECTIVE AREAS OF THE VISUAL CORTEX IN A BLIND SYNESTHETE Megan S. Steven, Peter C. Hansen and Colin Blakemore (2006): Cortex.

2.אתר מכון דוידסון למדע- https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/סינסתזיה-–-היכולת-להריח-צבעים