על ארבעה מוחות דיבר הטבע

התמונה מהאתר istockphoto

כיצד אנחנו יכולים למדוד, בלי סריקות מוחיות, איזה סוג של מוח יש לנו ובמי יש לנו סיכוי להתאהב? למה אנחנו מתאהבים במי שאנחנו מתאהבים בו והאם יש דפוס לאהבה שלנו?

נוירוטרנסמיטרים, או בשמם העברי מוליכים עצביים, הם מולקולות שמשוחררות במוח כדרך תקשורת כימית בין הנוירונים, תאי העצב, השונים. בכל אזור במוח ניתן למצוא נוירוטרנסמיטור שונה, אשר בעל תפקיד והשפעה שונים. 

על פי המאמר של לוסי ל. בראון ושותפיה מבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו יורק, לכל אחת ואחד מאיתנו, בני האדם, יש פעילות מוגברת באחת מארבע מערכות שונות במוח שמבוססות על נוירוטרנסמיטור דומיננטי. 

לכל אחת מהמערכות יש תכונות אופי אופייניות:

1. מערכת הדופמין ונוראפינפרין מאופיינת בסקרנות ואנרגטיות

2. מערכת הסרוטונין מאופיינת בזהירות וקונפורמיסטיות

3. מערכת הטסטוסטרון מאופיינת האנליטיות, וקשות עורף (Tough-minded)

4. מערכת האסטרוגן ואוקסיטוצין חברותיים, אמפתיים

הניסוי התבסס על מאמר קודם, בו אחת מהחוקרות גילתה שאנשים סקרנים, אנרגטיים וחובבי הרפתקאות נוטים לחפש בני זוג כמוהם. כנ"ל לגבי אנשים זהירים, קונפורמיסטים ואוהבי מסורת. עם זאת, היא גם מצאה שאנשים אנליטיים וקשי עורף נוטים לחפש אמפתיים חברותיים ולהפך. המחקר של פרופסור בראון ניסה להבין האם יש אזורים מוחיים שקשורים לארבע סוגי האישיות. 

הניסוי בוצע על 2 קבוצות מחקר- האחת אנשים הנשואים באושר זמן רב, והשנייה, מאורסים או נישאו לאחרונה. לפני סריקת ה fMRI, המשתתפים ענו על Fisher Temperament Inventory או בקיצור FTI. שאלון זה נועד על מנת לאפיין את כל אחת מארבעת מערכות התכונות. (מוזמנים לבדוק איזו מערכת תכונות מתאימה לכם!)

השאלון, יחד עם הסריקה המוחית, הראה כי קיים קשר בין מערכת התכונות של אדם, לבין נוירוטרנסמיטור דומיננטי במוח של אותו אדם. לכל אחד מהנבדקים היה אזור שפעל אצלו יותר וכך סיווגו אותו לאישיות המתאימה לאזור הפעיל יותר. החוקרים הסיקו שלאנשים יש "תגובה חברתית" לכל אחת מהאישיויות, אפילו לאלה לא שלהם. 

בפסיכולוגיה, חמש התכונות הגדולות הן חמש תכונות בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם ועל האופן שבו הוא מתנהג והן כוללות מוחצנות-מופנמות, נעימות,  מצפוניות, יציבות רגשית-נוירוטיות, פתיחות מחשבתית / פתיחות לחוויה.

התוצאות הראו כי קיים קורלציה (מתאם / קשר) חיובית בין הניקוד בכל אחד מהמדדים של ה FTI לבין פעילות באזורי מוח הקשורים לנוירוטרנסמיטור מסוים או להתנהגות מסוימת. קורלציה היא מתאם בין משתנה אחד לבין משתנה אחר, כלומר, מתאם חיובי הוא כשמשתנה אחד עולה השני יעלה בהתאם או ששניהם יורדים. במקרה שלנו, המתאם היה בין ניקוד במדד  FTI לבין פעילות באזור מוחי, כאשר אחד מהם עלה, גם השני.

נמצאה קורלציה חיובית, בין פעילות באזורים בגזע המוח המקושרים מאוד עם דופמין ונוראפינפרין, הנוירוטרנסמיטורים שגורמים לנו להרגיש טוב, לבין אישיות הסקרן/אנרגטי. מחקרים נוספים מצאו שמוחצנות (אקסטרוברטיות), אחת מ 5 התכונות הגדולות (Big Five traits) המקושרות עם אנרגטיות, קשורה למערכת הדופמין.

כמו כן, נמצאה קורלציה בין אישיות הזהיר/קונפורמיסט לבין אזור בקדמת המוח שקשור בקונפורמיות. אותו אזור, במקרה או שלא, הוא חלק במערכת הסרוטונין, נוירוטרנסמיטר שמשחק תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל"מצב רוח", כגון התרוממות רוח ודיכאון.

האישיות האנליטית/קשת עורף הייתה בקורלציה עם, בצורה מעניינת, אזורים שקשורים דווקא בראייה. הסיבה לקשר בין אזור זה לבין טסטוסטרון עדיין אינה מובנת, עם זאת, מחקרים רבים מראים שאכן קיים קשר בין אזור זה לבין טסטוסטרון, וגם לבין תשומת לב לפרטים. נוסף על כך, לאישיות זאת הייתה קורלציה עם אזור שקשור בחשיבה מרחבית/ מתמטית- כלומר חשיבה אנליטית.

הייתה קורלציה בין אישיות החברתי/אמפתי לבין פעילות באזור האינסולה הקדמית במוח, ובאזורים בקדמת המוח ובאונה הרקתית, שאחראים על הבנת והפקת שפה ותפיסה חזותית. אזורים אלו מקושרים עם אמפתיה ונוירוני מראה, הנוירונים במוח שלנו שמכניסים אותנו ל"נעליים המנטליות" של האנשים מולנו (יצא לכם לראות מישהו מקבל מכה באצבע הקטנה של הרגל ולהתכווץ בכאב למרות שאתם לא קיבלתם שום מכה?). אמפתיה מקושרת באופן קבוע עם פעילות של אסטרוגן. יעניין אתכם אולי לדעת שכל אחד מהאזורים האלו מקושר עם הבדלים בין המינים, שלעיתים מיוחסים ישירות לפעילות האסטרוגן.

למרות הכל, החיים לא שחור ולבן כמו שאולי היינו רוצים. פרופסור בראון ועמיתיה מצאו כי הקשר בין אנליטי/קשה עורף, וחברתי/אמפתי לבין אזורי מוח שמושפעים מהורמוני מין היא לא ישירה, ושהקשר בין אזורים העשירים בסרוטונין לבין אישיות הזהיר/קונפורמיסט הוא חלש. לכן, קחו בחשבון שממצאים אלו אינם חקוקים בסלע.

אז מה למדנו?

שאלון ה- FTI המשמש לסיווג של אישיות, אשר בו משתמשים באתרי היכרויות מסוימים כדי להתאים לכם בני זוג פוטנציאלים, למעשה מבטא בתוצאותיו את התשובה לשאלה איזה נוירוטרנסמיטור דומיננטי יותר במוחכם - דופמין, סרוטונין, טסטוסטרון או אסטרוגן? השאלון משתמש במידע האישיותי שלכם כדי להתאים אתכם למשתמשים אחרים באתר ואם האמנתם שהפכים נמשכים, ובכן, אתם צודקים. וגם טועים.

כלומר, הפכים כן נמשכים! בתנאי שהנוירוטרנסמיטור הדומיננטי במוח שלהם הוא טסטוסטרון או אוקסיטוצין.

ואם אתם לא מאמינים. אל תדאגו. אתם גם צודקים. כלומר… בתנאי שאתם מדברים על אנשים שהנוירוטרנסמיטור הדומיננטי במוח שלהם הוא דופמין או סרוטונין.

חשוב לנו לציין כי המאמר לא זכה להכרה רחבה בקרב הקהילה המדעית. מספר הציטוטים, כלומר האנשים שחשבו שהמאמר של פרופסור בראון הוא בעל ערך והסתמכו עליו, היה נמוך ביחס למספר השנים. כמו כן, החוקרים לא הסיקו מסקנות רבות מהתוצאות, והמסקנות שכן הסיקו היו מאוד ספציפיות. ה- FTI מודד השפעות של נ"ט והורמונים על המוח. מסקנה שיכול להיות לה השפעות על תחום המדע, אך עם זאת מתרכזת מאוד בשאלון הספציפי הזה.

המאמר נותן תחושה שלכותבים הייתה תאוריה מסוימת שהם היו בטוחים בצדקתה (כאילו ידעו כבר שהיא נכונה) וכל הניסוי נעשה על מנת להוכיח אותה/להראות שהם צודקים, במקום שתהיה השערה והם יבדקו אם היא נכונה או לא ולכן, למרות שהמחקר מעניין, חשוב לנו לקחת את המסקנות בערבון מוגבל.

מקור:

Brown, L. L., Acevedo, B., & Fisher, H. E. (2013). Neural correlates of four broad temperament dimensions: testing predictions for a novel construct of personality. PloS one, 8(11), e78734.