פחד אצל האחר- אינדיקטור לאיום עליי?
למה קשה לנו לזהות הבעות פנים של אנשים סינים, יפנים וקוריאנים? מחקר משנת 2008 שבוצע באוניברסיטת שיקגו מסביר למה זה קורה ומה קורה במוח שלנו.
מעיין סולו ודנה מרטפל
הייתם פעם במדינה רחוקה או ראיתם בישראל קבוצה של תיירים מהמזרח הרחוק וחשבתם לעצמכם שהם כל כך דומים שזה מעניין איך הם מזהים מי זה מי?
שמונה חוקרים מארה"ב ויפן ענו על השאלה הזאת ומצאו שקל יותר לזהות הבעות פנים אצל אנשים שדומים לנו מאשר אצל קבוצות מתרבויות רחוקות. כלומר, לא רק שאותם אנשים מזהים בקלות הבעות פנים בקרב הקבוצה שלהם (למשל, בקרב תרבויות המזרח), אלא קשה להם לזהות הבעות פנים אצלנו בדיוק כמו שלנו קשה לזהות את שלהם.
בשביל למצוא איך אנשים מתרבויות רחוקות מזהים הבעות פנים אחד של השני, החוקרים השוו בין היכולת של נבדקים לזהות הבעות פנים של אנשים מקבוצה תרבותית דומה לשלהם לעומת אנשים מקבוצות תרבותיות רחוקות. כלומר לזהות את הכאב או את הפחד, של אנשים המגיעים מתרבות שונה משלנו, שנראים אחרת ממנו. על מנת להבין מה קורה במוח, החוקרים בדקו את הפעילות המוחית של האמיגדלה בזמן זיהוי פרצופים של קבוצות שונות.
האמיגדלה היא אזור במוח שמתקשר לפחד. היא מווסתת את הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית ופוקדת על הפרשת אדרנלין ובכך גורמת במצב של פחד לעלייה בקצב לב ולנשימה מהירה (התחושות הפיזיולוגיות שלנו בזמן שאנחנו פוחדים). בנוסף, האמיגדלה מעורבת בוויסות רגשי ובתגובה הרגשית במצב של סכנה.
הניסוי של החוקרים בוצע על 12 ילידים יפנים שחיים ביפן ו-10 בעלי גזע לבן שחיים בארצות הברית בין הגילאים 18-25.
בניסוי הוצגו לנבדקים תמונת פנים של אנשים שחווים רגש מסוים (פחד, כעס, שמחה או ניטרלי) ולבסוף ניתנה להם האפשרות לבחור ברגש שלדעתם חווה כל אדם (פחד, כעס, שמחה או ניטרלי).
בתוצאות של הניסוי נמצא ששתי הקבוצות (היפנים והאמריקאים) הפגינו יכולת זיהוי רגשות על פי הבעות פנים טובה יותר לקבוצה האתנית תרבותית שלהם שאליה הם משתייכים. בנוסף, נמצא שהפעילות המוחית באזור האמיגדלה בזמן הצגת הבעת פחד של אדם מאותה קבוצה אתנית-תרבותית (יפנים / אמריקאים) הייתה גדולה יותר, מאשר הצגת הבעת פחד של פרצוף מהקבוצה הנגדית.
מהתוצאות האלה החוקרים הסיקו שיש לנו דריכות ומוכנות גבוהה יותר כלפי פחד שמובע על ידי חבר באותה הקבוצה האתנית תרבותית שלנו . הסיבה לכך היא שהבעת הפנים של פחד אצל אדם בקבוצה אתנית תרבותית דומה, משמש כאינדיקטור לאיום על עצמי. כלומר, אנחנו יכולים לזהות את הפחד של אדם הדומה לנו, ולהסיק מכך שגם אנחנו בסכנה.
מסקנה מעניינת שהביאו החוקרים ממחקרים קודמים היא שיש הבדל ביולוגי מבחינת הדריכות שלנו לקבוצה אפרו אמריקאית לבין הדריכות שלנו לקבוצות זרות אחרות . במחקרים קודמים מצאו גם שהפעילות המוחית של האמיגדלה של אנשים מגזע לבן ממוצא מערבי אמריקאי גדלה כאשר הוצגו להם פנים ניטרליות אפרו אמריקאיות (כלומר, הדריכות והמוכנות הייתה גדולה יותר). לעומת זאת, במחקר הנוכחי תגובת האמיגדלה של בעלי גזע לבן ממוצא מערבי אמריקאי ויפנים לא גדלה בתגובה לפנים ניטרליות של אדם מהקבוצה האתנית תרבותית השנייה. לכן, חשוב להסביר שהדריכות כלפי אפרו-אמריקאיים ככל הנראה נובעת מסטראוטיפים שליליים כלפי הקבוצה הספציפית הזאת, ולא מסטראוטיפים שיש לנו בצורה אוטומטית כלפי כל מי ששונה מאיתנו.
לכן, בפעם הבאה שתצאו לטייל עם המשפחה או החברים ואחד מהם ישאל "איך הם מזהים מי זה מי?", תוכלו בביטחון לענות לו, שבשבילם אנחנו אלה שלא מזהים מי זה מי ואפילו להסביר לו בדיוק מה קורה לנו במוח ולמה זה קורה.