שהייה בחו"ל תשפר משמעותית את המבטא שלכם

במחקר שבוצע בשנת 2014, צוות חוקרים בחן קבוצה של ילדים וקבוצה של מבוגרים אשר דוברים את השפה הקטאלנית בלבד. כל קבוצה חולקה לשתי תתי קבוצות, כאלה שילמדו אנגלית באנגליה, וכאלה שנשארו ללמוד אנגלית בספרד. מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעות סביבת הלמידה על רמת המבטא הזר שישמע בדיבור שלהם, כלומר, כמה החשיפה לאנגלית במדינה דוברת אנגלית תשפיע על המבטא הקטלאני שלהם. החוקרים רצו לבדוק האם רמת המבטא הזר משתנה בתקופת זמן של שלושה חודשים בסביבת למידה בחו"ל יותר מאשר בסביבת למידה בספרד? כמו כן, האם יש הבדל בין השינוי שחל אצל ילדים לעומת השינוי שחל אצל מבוגרים? ובנוסף, האם יש קשר בין כמות ונסיבות השימוש באנגלית על ידי הלומד ובין רמת המבטא הזר שנשמע אצלו? 

תחילה, הנבדקים עברו מבחן מקדים שכלל ראיון אישיותי ושאלון ביוגרפי. מעבר לכך, ניתנה לנבדקים משימה במהלכה קיבלו דקה להסתכל על תמונה ולחשוב מה הם רוצים לומר, ולאחר מכן, התבקשו לתאר מה קורה בה למשך פרק זמן מסוים. בנוסף לנבדקים, הייתה גם קבוצת ביקורת שכללה אנשים שאנגלית היא שפת האם שלהם, שתיארו את אותה תמונה במשך 20 שניות. לאחר החלק הראשוני של הניסוי נשלחו שתי הקבוצות שאמורות ללמוד בחו"ל לאנגליה לשלושה חודשים. שבוע לאחר שנגמר הניסוי והנבדקים שעברו לאנגליה חזרו, כלל המשתתפים התבקשו לבצע מבדק תמונות זהה לקודם ובנוסף למלא שאלון שנועד לבדוק את רמת ונסיבות השימוש של כלל הנבדקים בשפה האנגלית. לאחר מכן, דוברי אנגלית כשפת אם הקשיבו ל-20 השניות הראשונות של כל ההקלטות והתבקשו לדרג בסולם של 1-7 (1- לא שומעים מבטא זר בכלל, 7- המבטא הזר ניכר מאוד) את רמת המבטא הזר שנשמעה בהקלטה. נאמר למדרגים להתייחס בדירוג אך ורק למבטא הזר שהם שומעים ולא לדברים כמו דקדוק ואוצר מילים. על מנת להבטיח שתנאי זה מתקיים, נתנו החוקרים למדרגים 6 הקלטות תרגול, כאשר ההקלטות מכילות רמות שונות של מבטא זר כך שיתרגלו המאזינים להקשיב רק למבטא הזר. 

התוצאות הראו שאצל המבוגרים בשתי הקבוצות לא נמצא הבדל משמעותי בין רמת המבטא הזר בתחילת ובסוף הניסוי. בקבוצת המבוגרים שלמדו באנגליה כן קיימת ירידה ברמת המבטא הזר לאחר השהייה בחו"ל ובקבוצת הילדים ששהתה בחו"ל גם היה שיפור במבטא, ואפילו יותר גדול מאשר בקבוצת המבוגרים. התגלה גם, שהילדים ששהו באנגליה דיברו ושמעו יותר אנגלית באופן כללי מאשר המבוגרים ששהו באנגליה וגם בילו יותר שעות בשיעורים. בנוסף, המבוגרים השתמשו באנגלית שלהם יותר לצורכי קריאה, ודיבור עם אנשים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם ואילו קבוצת הילדים דיברה יותר עם אנשים דוברי אנגלית כשפת אם. לגבי הנבדקים שנשארו ללמוד בארצם, בשתי הקבוצות, הילדים והמבוגרים, זוהתה עליה ברמת המבטא הזר, אך לא משמעותית. מעבר לכך, החוקרים מצאו קשרים בין נסיבות השימוש בשפה השניה לבין שיפור במבטא של הנבדקים ששהו בחו"ל. התוצאות הראו קשר משמעותי מאוד בין דיבור באופן כללי וכמות השעות שבילו הנבדקים בשיעורים, לבין שיפור ברמת המבטא הזר שלהם. יתר על כן, גם קשר מהותי אך פחות מהקודם, בין דיבור עם דוברי אנגלית כשפת אם לשיפור המבטא של הנבדקים.

ניתן לראות שהשהייה במדינה זרה אכן שיפרה את רמת המבטא הזר של אלו המנסים ללמוד שפה חדשה, כלומר, המבטא הזר פחות ניכר בדיבורם. אצל אלו שנשארו ללמוד בארץ הבית, חלה עלייה ברמת המבטא הזר. על פי השערת החוקרים, יתכן והדבר נגרם מכך שהנבדקים נחשפו לקלט לא נכון והשתמשו מעט בשפה הזרה. מכך החוקרים מסיקים שלסביבת הלמידה בחו"ל יש יתרון על סביבת הלמידה בארץ הבית. זאת, לטענת החוקרים, בגלל שללומדים בחו"ל יש חשיפה גדולה יותר למבטא נכון ויותר הזדמנויות לתרגול מילולי ולתרגול ביטוי. בנוסף, מסיקים החוקרים כי אף על פי שההבדל בין שיפור המבטא אצל ילדים לשיפור המבטא אצל מבוגרים אינו משמעותי, כן ניתן לראות שאצל הילדים חל שיפור גדול יותר. הסבר שהציעו החוקרים לדבר זה  הוא שיתכן כי שטף הדיבור ואוצר המילים הפחותים של הילדים השפיעו על דירוג המאזינים ולכן התוצאות לא הראו הבדלים מהותיים.  

לסיכום, למדנו כי שהייה בחו"ל יכולה לשפר את המבטא שלנו בשפה שניה אותה אנחנו מנסים ללמוד. כך גם, שימוש באותה שפה, בעיקר לדיבור וללמידה, ואם יש אפשרות לשיח עם אנשים שהשפה היא שפת האם שלהם זה יכול לעזור. בנוסף, גילינו שלמרות שאצל ילדים השיפור יכול להיות גדול יותר, גם המבטא הזר של מבוגרים יושפע מדברים אלו לטובה. עם זאת, חשוב לשים לב למספר דברים בניסוי שיכלו להשפיע על התוצאות. ראשית, הניסוי כולו מבוסס על דירוג של מאזינים או דיווח אישי של הנבדקים. מכיוון שהדעה של בני אדם מושפעת מדעות קדומות וחוויות חיים קודמות, ופרשנות סובייקטיבית המשתנה מאדם לאדם, ביסוס על דיווחים של מאזינים ונבדקים בלבד עלול לפגוע באמינות התוצאות. יותר מכך, ניסוי זה בדק את נושא השפה שמושפע מהמון גורמים, ולכן, קשה ליישר קו בין כלל הנבדקים. בעקבות ניסוי זה, יכול להיות מעניין לבדוק כיצד יושפע מבטא זר של אדם שמנסה ללמוד שפה חדשה מהדמיון של אותה שפה לשפת האם שלו. אפשר לערוך ניסוי שבו נבדקים שדוברים את אותה השפה, יחולקו לקבוצה שלומדת שפה דומה לשפת האם שלהם וקבוצה שלומדת שפה ממשפחת שפות אחרת. אחר כך, אפשר לערוך ניסוי דומה לניסוי שקראנו ולראות, האם יש הבדל במבטא ומה הוא? למשל, האם המבטא של אדם שדובר עברית יהיה טוב יותר אם ינסה ללמוד ערבית או ספרדית?

מקור:

Muñoz, C., & Llanes, Á. (2014). Study abroad and changes in degree of foreign accent in children and adults. The Modern Language Journal, 98(1), 432-449.