האם נמצאה הדרך הטובה ביותר להורדה במשקל?

*התמונה מתוך האתר pixabay

לרבים מאיתנו יצא לגלול ברשתות החברתיות, לצפות במפתחי ומפתחות גוף ולשאוף להיות חטובים כמוהם. אך לצערנו לא לכולם יש הרצון והכוח לקום מהספה הנוחה, ולצאת להתאמן בתנאי מזג אוויר שונים, או לשמור על דיאטה מסודרת מבלי להיות רעבים כל הזמן, אז האם נוכל למצוא לכך פתרון?

מחקר משנת 2000, שבוצע על ידיי חוקרים מהפקולטה לתזונה באוניברסיטת פנסילבניה מצא כי יש קשר בין נפח המזון אותו אנו צורכים לבין רמת השובע שתורגש לאחר צריכתו. 

איך זה קשור למוח אתם שואלים או שואלות את עצמכם\ן?  מנגנוני הרעב והשובע נשלטים על ידיי הורמונים בגוף. הורמון הרעב הנקרא גרלין (Ghrelin) הוא הורמון המגרה הפרשת הורמון גדילה, וכן משחק תפקיד מרכזי בוויסות תיאבון ומשקל הגוף. הוא מופרש בקיבה במצב של רעב ומגיע דרך מחזור הדם אל ההיפותלמוס,  איזור מוחי האחראי על בקרת תהליכים רבים וביניהם גם אכילה ושתייה. כאשר ההורמון נקלט בהיפותלמוס, ההיפותלמוס מעביר מספר אותות אל הגוף הגורמים לתחושה הלא נעימה של רעב.

אז האם ישנה דרך "לעבוד" על הגוף שלנו ובעצם לגרום לו להרגיש שבע יותר אף שהערך הקלורי במזון נשאר קבוע ונפחו הוא זה שמשתנה?

בואו נבדוק!

28 גברים רזים צרכו ארוחת בוקר, צהרים וערב שניתנה על ידי החוקרים ביום אחד בשבוע, במשך ארבעה שבועות. ביום הראשון של הניסוי לא קיבלו המשתתפים טעינה מוקדמת של שייק לפני ארוחת הצהריים, ביום המדידה של השבוע השני קיבלו שייק על בסיס יוגורט של כ300 מיליליטר. ביום השלישי שייק של 450 מיליליטר,  וברביעי של 600 מיליליטר.

נפח השייקים נקבע לפי דחיסת כמות אוויר מסוימת בכל אחד מן השייקים. כל השייקים היו בעל אותו משקל והורכבו מאותם המרכיבים, משמע היו בעלי אותו הערך הקלורי, ואותם הערכים התזונתיים אך בנפח שונה בלבד! בסוף כל יום ניסוי, התבקשו הנבדקים לדרג את רמת הרעב שהרגישו לאחר זמן ממושך מאכילת הארוחות וצריכת המילקשייק.

התוצאות מראות כי נפח המזון הנצרך, ללא תלות בצפיפות האנרגיה, משפיע על השובע. בהתאם להשפעות על צריכת המזון, נפח העומס המוקדם שנצרך עלול להשפיע על דירוגי הרעב, השובע וכמות המזון שאדם ירצה לאכול.

 הגרף מתוך המאמר Increasing the volume of a food by incorporating air affects satiety in men (2000).

בגרף זה ניתן לראות את הצריכה הקלורית של הנבדקים ביחס לנפח השייק אותו הם שתו, כאשר באפור מסומנת הצריכה הקלורית ובשחור השייק אותו הנבדקים שתו. השייק הכיל את אותו מספר הקלוריות, אך ניתן לראות שככל שנפח השייק היה גדול יותר כך הנבדקים צרכו פחות קלוריות בארוחות .  התוצאות מראות כי נפח המזון הנצרך, ללא תלות בצפיפות האנרגיה, משפיע על השובע. בהתאם להשפעות על צריכת המזון, נפח העומס המוקדם שנצרך עלול להשפיע על דירוגי הרעב, השובע וכמות המזון שאדם ירצה לאכול. 

המסקנות אכן נובעות מהתוצאות, שכן לא עולה לראשנו הסבר אחר לעובדה לפיה ככל שנלקח מילקשייק בצריכה מוקדמת שנפחו יותר גדול, כמות המזון אותו צרך הנבדק פחתה בהתאם ובהדרגה, ואילו מידת השובע עלתה באופן ניכר. 

מקור:

Rolls, B. J., Bell, E. A., & Waugh, B. A. (2000). Increasing the volume of a food by incorporating air affects satiety in men. The American journal of clinical nutrition, 72(2), 361-368.