הפרעות קשב וריכוז והפרעות בשינה- מה הקשר ביניהם?

    מקור התמונה: SewcreamStudio

האם אי פעם תהיתם לעצמכם למה אתם או ילדיכם מרגישים לא מרוכזים או אפילו היפראקטיבים, ייתכן שחסרה לכם שנת לילה טובה. היפראקטיביות או בעברית פעלתנות יתר, הינה תופעה שהתסמינים שלה כוללים: חוסר תשומת לב, קושי בהתמדת הקשב, התנהגות אימפולסיבית ושינויי מצב רוח. ההשערה הרווחת היא שמחסור בשינה יכול להתבטא בילדים בתסמינים התנהגותיים ולא בהכרח עייפות, נבדקה בעבר רק במחקרים בודדים. 

מחקר שנערך בשנת 2009 בפינלנד, בדק מה הקשר בין אורך ואיכות השינה לבין תסמינים של הפרעות קשב וריכוז בילדים בגילאים 7-8 שנים. אם הקשר יוכח, יהיה מקום להתערבות על מנת להפחית את התסמינים ואת ההשלכות על התפקוד החברתי והלימודי של הילדים (פעולות הדורשות קשב וריכוז), ואולי אף יוריד את שיעור האבחנות והטיפול לו זקוקים הילדים שמאובחנים בהפרעה.

הניסוי נעשה בשיטה של איסוף נתונים, כלומר החוקרים לא ביצעו שום התערבות בחייהם של הילדים אלא רק תיעדו. במהלך הניסוי, נמדד אורך השינה של הילדים על ידי מכשיר מיוחד אותו הם ענדו. מכשיר זה מודד את משך זמן השינה שלהם. בנוסף, הורי הילדים מילאו שאלונים בנוגע למשך השינה של ילדיהם, ההפרעות שהם חווים בשינה כמו קושי בהירדמות וקושי בשמירה על שינה רצופה, ואף שאלון ייעודי לדיווח על תסמיני הפרעת קשב וריכוז.

מכיוון והמחקר נעשה על ילדים, החוקרים נדרשו לערוך בדיקות רקע נרחבות שכללו: סקירה של הגיל הממוצע של הנבדקים, מספר הבנים והבנות שהשתתפו בניסוי, גובה, משקל, השכלה ופרטים על ההורים. כל הנתונים הללו עלולים להשפיע על משך ואיכות השינה של הילדים ואף על תסמיני הפרעות הקשב הריכוז שלהם. על כן, בדיקת נתונים אלו, ושלילה של השפעתם על תוצאות הניסוי הינם חשובים מאוד לאמינות הניסוי.

ביסוס של ניתוח תוצאות הניסוי על דיווחי הורים שעלולים להיות לא מדויקים עלול להשפיע על אמינות התוצאות. לכן, ערכו החוקרים בדיקה סטטיסטית בה נעשתה השוואה בין הפרעות בשינה לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז. בבדיקה זו נמצאה הבדל מובהק סטטיסטית. כלומר, התוצאות שקיבלנו בהשוואה זו מוכחות כאמינות ולא מקריות ולכן, ההבדל נוכח גם כאשר הוא תלוי דיווח הורי.

גרף 1 - מתוך המאמר

בגרף 1, ניתן לראות שככל שהילדים ישנו פחות (פחות מ7.7 שעות) ציונם הכללי בשאלון ההפרעות קשב וריכוז ובמדדים הקשורים באימפולסיביות ובחוסר קשב, היו גבוהים יותר. ככל שהילדים ישנו יותר (ישנו מעל 9.4 שעות) ציונם היה הנמוך היותר, כלומר סבלו מפחות תסמינים המעידים על הפרעות קשב וריכוז. גרף זה מהווה סיכום גס של תוצאות הניסוי והוא תומך מאוד בהשערת החוקרים כיוון שהוא מסביר שככל שהילדים ישנו יותר שעות, הם פיתחו פחות התנהגויות אימפולסיביות, חוסר תשומת לב ותסמיני הפרעות הקשב וריכוז.

החוקרים הסיקו כי משך שינה קצר והפרעות שינה נמצאו קשורים בסיכון להתפתחות תסמינים התנהגותיים של הפרעת קשב וריכוז. ולכן, שמירה על שעות שינה תקינות בילדים חשובה במניעת התפתחות תסמינים ההתנהגותיים. מחקר זה הינו ייחודי בכך שהוא מדגים את הקשר בין שינה קצרה לתסמינים התנהגותיים של הפרעות קשב וריכוז בקבוצה גדולה של ילדים בריאים. הוא מתבסס גם על מדד אובייקטיבי של משך השינה, וגם על שאלוני הורים שבחנו את זמן השינה והפרעות שינה. 

היכולת להסיק ממחקר זה מסקנות מבוססות הינה מוגבלת, כיוון שהמחקר התבסס על קבוצת מדגם קטנה, ונעשה למשך טווח קצר. בנוסף, בגיל 7 לא לכל הילדים יש הבחנה ברורה של הפרעת קשב וריכוז. אמנם, מחקר זה יכול להוות בסיס למחקרים נוספים בתחום. דוגמא לכך, יכולה להיות מחקר שיבדוק את הקשר שבין גיל הנבדק/מקור מגוריו לבין תסמיני הפרעות קשב וריכוז. 

אז במידה ותהיתם למה ישנם ימים מסוימים בהם אתם או ילדיכם מרגישים שריכוז במשימה אחת הינו משימה בלתי אפשרית, או שאתם מרגישים אימפולסיביים והיפראקטיביים, בדקו האם אתם ישנים מספיק בלילה והאם השינה שלכם הינה תקינה ואיכותית. לאור המחקר ותוצאותיו אשר הצגנו לאורך הכתבה, נמליץ לכם, ילדים והורים לילדים, להקפיד על משך שינה הנמצא בטווח שבין 8-9 שעות, וכמובן ששינה איכותית וממושכת. 

מקור:

Paavonen, E. J., Raikkonen, K., Lahti, J., Komsi, N., Heinonen, K., Pesonen, A. K. & Porkka-Heiskanen, T. (2009). Short sleep duration and behavioral symptoms of attention-deficit/hyperactivity disorder in healthy 7-to 8-year-old children. Pediatrics, 123(5), e857-e864.