הקשר בין חיסונים לאוטיזם- אגדה אורבנית או עובדה מאומתת?

אוטיזם - (ASD- Autism Spectrum Disorder) הפרעה התפתחותית נוירולוגית שנמשכת לאורך כל החיים. ההפרעה משפיעה על שני תחומים עיקריים: הראשון תקשורת חברתית עם הסביבה, והשני תחומי עניין מצומצמים וחזרתיים. בעלי הפרעה אוטיסטית מתקשים ליצור קשר חברתי ולשתף פעולה עם אחרים, מתקשים להבין את הסביבה, ולעיתים קרובות הדבר גורם להם להתנהגות קיצונית כמו התפרצויות זעם. האבחנה של הפרעה על הרצף האוטיסטי היא אבחנה קלינית (צירוף של תסמינים, קיום של התנהגויות או חסר של התנהגויות, צורת הביטוי שלהן ומידת החומרה). שכיחות ההפרעה עולה עם השנים, וזאת בעקבות אבחונים וגילוי מוקדם של ההפרעה. שכיחות האוטיזם אצל בנים גדולה פי ארבע לעומת השכיחות אצל בנות. לפי הנתונים, בשנת 2018 אובחן עם אוטיזם בישראל אחד מכל 78 ילדים. עדיין לא נמצאה בדיקת מעבדה רפואית לגילוי אוטיזם ולמרות מחקרים רבים לא נמצא תרופה להפרעה. אוטיזם ניתן לטיפול אך לא  לריפוי.

מחקרים רבים ניסו לפענח מהי הסיבה לאוטיזם, ומה גורם לעליה בשכיחות האוטיזם. יש הטוענים שהסיבה המרכזית לאוטיזם ולעלייה בשכיחות ההפרעה הם חיסוני הילדות, ומנגד יש הטוענים שאין קשר בין אוטיזם לחיסונים וחיסונים חשובים מאוד לבריאות הילדים.

(התמונה לקוחה מאתר pixabay)

החיסון הנבדק לרוב בנושא הקשר בין חיסונים לאוטיזם הינו החיסון המשולש- MMR. חיסון זה הינו חיסון משולב למחלות אדמת, חצבת וחזרת. החיסון הינו חיסון פעיל- הוא מכיל בתוכו את גורם המחלה חי ומוחלש, והוא ניתן בזריקה בגיל שנה, ובכיתה א'; החיסון מומלץ גם למבוגרים ילידי השנתונים בהם קיבלו רק מנה אחת של חיסון נגד חצבת ולאימהות המשלימות את חיסון האדמת. אדם שקיבל 2 מנות חיסון נחשב כמחוסן נגד המחלה.

בפברואר 1998, פרסמו בכתב עת רפואי יוקרתי בשם LANCET  מאמר של וויקפילד ושות', בו נטען כי קיים קשר סיבתי בין החיסון המשולש (MMR) ובין הופעת אוטיזם. במחקר נבדקו 12 ילדים בגילאי 3 עד 10 שנים; 8 מהילדים הראו אובדן של כישורים ויכולות, כולל כישורים תקשורתיים, וסבלו מהפרעות במערכת העיכול לאחר מתן החיסון המשולש (MMR). מסקנת החוקרים הייתה שהחיסון המשולש הוביל להצטברות של פפטידים (מעין חלבונים קצרצרים) במערכת העצבים המרכזית אשר עשויים להוות גורם לאוטיזם.

המאמר פורסם וזכה לתפוצה אדירה למרות הכשלים המשמעותיים שבו; המדגם היה קטן, ללא קבוצת ביקורת והמסקנות התבססו על השערות. לאחר פרסום המחקר, נצפתה צניחה בהתחסנות בארצות הברית, בריטניה ואירלנד, כיוון שהורים חששו מהסיכון להתפרצות אוטיזם, ובהתאם גרם לעליית תחלואה בחצבת וחזרת, ולעלייה בתמותה ממחלות אלו. ב2004 10 מתוך 13 מחברי המאמר פרסמו הודעה בכתב העת בה הם נסוגים ממסקנות המאמר, ואישרו שאכן לא הוכח בו קשר סיבתי בין אוטיזם לחיסון המשולש. בפברואר 2010 (12 שנים לאחר הפרסום המקורי) הוסר המאמר מכתב העת.

בעקבות הכשלים הרבים במחקר זה, לא ניתן להוכיח שהקשר שנמצא במחקר הינו סיבתי. כדי שניתן יהיה לדעת באופן ברור האם יש קשר בין אוטיזם לבין חיסונים, צריך לנהל מחקר מסודר וגדול יותר, בו יעקבו וישוו בין קבוצת ילדים שקיבלו את כל החיסונים, לעומת קבוצת ביקורת של ילדים שלא התחסנו כלל- רק כך יהיה ניתן לקבוע האם ישנו קשר בין חיסונים לאוטיזם.

חשוב לזכור כי החיסונים הם טכנולוגיה רפואית נפוצה, ומהווים אחד מההישגים החשובים של המאה ה- 20. חיסוני ילדות חשובים לבריאות הילד, הם מונעים מחלות ותמותה.

 אם כך, האם ישנו מאמר אמין, בעל אמינות מדעית והוכחה סטטיסטית מובהקת בנוגע לטיב הקשר בין חיסונים לאוטיזם?

במאמר Measles, Mumps, Rubella Vaccination and Autism הנכתב על ידי Jørgen Vinsløv Hansen ושותפיו, ניסו לבדוק האם אכן קיים קשר בין חיסונים לאוטיזם. במאמר נערך ניסוי תצפיתי, כלומר, ניסוי אשר השפעתו על המערכת הנחקרת היא קטנה, אם קיימת בכלל. הנבדקים היו ילדים בעלי אזרחות דנית, שנולדו לאם דנית, בין השנים 1999 עד, 2010 אשר עברו בדיקות אצל החוקרים לאורך תקופת הניסוי. לחוקרים הייתה נגישות למידע האישי של כל נבדק, המכיל בתוכו מידע רפואי, דמוגרפי וכדומה. בסוף תקופת המחקר, מתוך 657,461 נבדקים, 6,517 מהם אובחנו כבעלי אוטיזם (כ1% מסך כל הנבדקים).

מתוך המאמר:

Jørgen Vinsløv Hansen etc )2019(, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and Autism, Annals of Internal Medicine)

בתמונה מוצגת השכיחות המצטברת של אבחון אוטיזם בנבדקים לפי מצב, חיסון וגיל. מוצגת שכיחות מצטברת של אוטיזם בילדים מחוסנים ולא מחוסנים ב-MMR. בעקבות התוצאות שהושגו, נמצא שהגיל הממוצע לאבחון ראשוני להפרעה אוטיסטית הוא  7.22.

נוסף על בדיקות אלו, החוקרים בדקו גם מהו טיב הקשר בין חיסון נגד חצבת, חזרת, ואדמת ואוטיזם, בתת-קבוצות, כגון, נבדקים שקיבלו חיסון לעומת אלו שלא קיבלו חיסון, ורמת החשיפה לגורמים מסכנים לאוטיזם להם חשופים הנבדקים, וכדומה. בנוסף, בוצעה השוואה בין ילדים מחוסנים בחיסון המשולש (MMR), לעומת ילדים שאינם מחוסנים לפי תתי-קבוצות.

מהבדיקות המתוארות נמצא כי החיסון המשולש (MMR) אינו מהווה גורם לאוטיזם; ובנוסף לכך נמצא כי אצל בנות קבלת חיסון ה- MMR אף הפחיתה את הסיכון לאוטיזם, אך תוצאה זו איננה מובהקת סטטיסטית, ולכן אין לחשוב בתוצאה זו כמשמעותית.

לפי הניתוחים הסטטיסטיים במאמר, התוצאות ברורות וחד משמעיות. נוסף על כך, החוקרים השתמשו במקרים של אוטיזם המצויינים במרשם הפסיכיאטרי המרכזי של מדינת דנמרק, דבר המחזק את התוצאות, משום שמרשם זה שימש רבות בעבר לחקר האוטיזם בדנמרק, ולכן בעל דרגת תוקף גבוהה.

לפי הדברים המצוינים לעיל, תוצאות המחקר שוללות את הטענה כי קיים קשר בין חיסונים לאוטיזם; לטענת החוקרים תוצאות המחקר אינן תומכת בכך שחיסון MMR מגביר את הסיכון לאוטיזם ו\או מעורר אוטיזם אצל ילדים רגישים ו\או קשור להתקבצות של מקרי אוטיזם לאחר החיסון.

בתור חוקרות, בעת קריאת המאמר עם שימוש בעניים ביקורתיות עלו בנו מספר מחשבות. תחילה, ניכר שהמאמר מכיל בתוכו סקירת ספרות נרחבת, הכוללת ניסוי תצפיתי, אך הוא אינו כולל ניסוי התערבותי- ניסוי בו החוקר מתערב ומשפיע על התהליכים הקורים בפרט; דבר זה פוגע במעמדו ובהיותו של המאמר כבעל הוכחה מוצקה בנוגע לטענה הנבדקה בו. מאמר זה יכול להוות חיזוק או סתירה למחקרים אחרים בנושא, אך אין ביכולתו להוות הוכחה לקיום או אי קיום של קשר בין חיסונים לאוטיזם. נוסף על כך בהסתכלות על סקירת הספרות והניסוי התצפיתי, הבחנו כי הניסוי נערך על אוכלוסייה ספציפית בעולם, אוכלוסיית ילדי דנמרק. אוכלוסייה זו אינה מהווה שיקוף של המצב כפי שהוא גם בשאר העולם כלומר יכול להיות שאם המחקר יבוצע במקומות אחרים בעולם התוצאות יהיו שונות מן התוצאות המוצגות לעיל.לעומת זאת, קיימת גם ביקורת חיובית על המאמר; החוקרים ביצעו בחינה מעמיקה, עד לכדי תת קטגוריות של קבוצות מסוימות, כך שנערך איסוף נתונים מדויק ממנו ניתן להסיק תוצאות ספציפיות ומדויקות. 

תחום זה הינו תחום מתפתח אשר בהקשרו יוצאים המוני מאמרים מידי שנה. ישנן עוד שאלות רבות הקשורות לנושא זה אותן בני האדם עתידים לחקור; כחוקרות, לאחר סקירה של התחום, אנו מעוניינות להציע מספר רעיונות למחקרי המשך: כפי שנבדק על חיסון ה- MMR לדעתנו צריך לבחון האם קיים קשר בין חיסונים שונים מהחיסונים שכבר נבדקו, כגון חיסוני הקורונה וחיסוני הכלבת, לבין התפתחות אוטיזם. דבר נוסף שנציע לבחון הוא השפעת חיסונים על אוכלוסיות מגוונות בעולם, מפני שבעקבות שינויים גנטיים מסוימים, יכול להיות שבעבור אוכלוסייה מסוימת, חיסונים עלולים להוות גורם מסכן להתפתחות אוטיזם, ובעבור אחרת לא.

מקורות:

Hviid, A., Hansen, J. V., Frisch, M., & Melbye, M. (2019). Measles, mumps, rubella vaccination and autism: a nationwide cohort study. Annals of internal medicine, 170(8), 513-520.

Wakefield, A. J., Murch, S. H., Anthony, A., Linnell, J., Casson, D. M., Malik, M., ... & Walker-Smith, J. A. (1998). RETRACTED: Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children.