מהן ההשפעות של שימוש היתר בטלפונים על אינטראקציות חברתיות וזיהוי רגשות?

*התמונה לקוחה מאתר pixabay

שימוש יתר בטלפונים ניידים הוא תופעה שנעשתה נפוצה באופן נרחב בשנים האחרונות בעקבות התפתחות הטכנולוגיה. כולנו נתקלנו בה וחלקנו חווים אותה באופן יום יומי. מתעוררת השאלה - האם לשימוש יתר זה ישנן השפעות על מוחינו? במחקר שנעשה בשנת 2017 על ידי דוקטור ג'י-וון צ'ון ועמיתיה נבדקת אחת ההשפעות השליליות של שימוש יתר זה.

מחקר זה בדק את השפעת מידת השימוש בטלפון על עיבוד הבעות פנים הקשורות ברגש. במחקר השתתפו שתי קבוצות נבדקים: האחת בעלת שימוש מוגבר בטלפון והשנייה קבוצת ביקורת - בעלת שימוש נורמלי בטלפון. הנבדקים הוכנסו למכשיר fMRI - מכשיר שיוצר תמונה תפקודית של הפעילות המוחית באיזורי המוח השונים. בזמן השהייה במכשיר, הוצגו בפני הנבדקים על מסך מספר רצפים של שתי תמונות פרצופים שמחים ועצובים בקומבינציות שונות: פרצוף כועס שלאחריו פרצוף שמח (AH- angery happy), פרצוף כועס שלאחריו פרצוף כועס (AA), פרצוף שמח שלאחריו פרצוף שמח (HH) ופרצוף שמח שלאחריו פרצוף כועס (HA).

בתמונה הבאה ניתן לראות דוגמה למהלך הניסוי:

הנבדקים היו צריכים לקבוע בעזרת לחיצת כפתור האם הפרצוף השני ברצף הוא שמח או כועס. נמדדו גם זמן התגובה, אחוז השגיאה והפעילות המוחית של הנבדק בכל פרצוף.

החוקרים מצאו כי בקבוצת השימוש המוגבר, קיימת לקות בשליטה הקוגניטיבית בחשיפה לביטוי רגש שלילי (שליטה קוגניטיבית היא לדוגמה היכולת להבחין בין דברים, לשמור על קשב, לווסת רגשות וכדומה). מסקנה זו מבוססת על כך שקבוצה זו הראתה מספר טעויות גבוה בעת ההצגה של פרצופים כועסים ובעת ההצגה של פרצופים שמחים שקדמו להם פרצופים כועסים. בעת הצגה של פרצופים אלה, נראתה גם פעילות מופחתת באזור הנקרא פיתול החגורה הקדמי העליון (ה-dACC) הקשור לפן הקוגניטיבי של עיבוד מידע במוח ובאזור חשוב נוסף באונה הקדם מצחית הנקרא ה-Dorsolateral prefrontal cortex (ה-DLPFC) שנמצא אחראי בעיקר לתפקודים ניהוליים במוח, כמו למשל זיכרון עבודה ויכולת הסתגלות. אלו הם איזורים שנמצאו קשורים לשליטה קוגניטיבית וזיהוי של ביטוי רגש שלילי. דבר זה יכול להעיד על כך שאצל קבוצה זאת חשיפה לרגש שלילי (כעס במקרה הזה) יכולה לגרום לחוסר שליטה קוגניטיבית. 

מה זה אומר? נבחן את השפעה זו על האינטראקציות החברתיות. הייתם רוצים להבחין מתי אתם מעצבנים את אמא שלכם או את החבר שלכם לא? או למשל מתי אבא שלכם לחוץ ומתוח מהעבודה ולא כדאי להכעיס אותו? מתי אח שלכם כועס ולא כדאי שתתקרבו אליו?

הממצא שהוצג קודם לכן מסביר כי יכול להיות שהשימוש המופרז בטלפונים מפחית את הכישורים שלנו לזהות את הרגשות הללו, להבחין בסימנים, הבעות פנים וסיטואציות חברתיות ולקרוא אותן נכון. זאת בשל הלקות הקוגניטיבית שנצפתה בעת הגירויים הללו בקבוצה זו. 

כמו כן, לאורך כל הניסוי קבוצת השימוש המוגבר הראתה פעילות מוחית פחותה באזור ה-superior temporal sulcus (ה-STS), הנמצא קשור בעיבוד ותגובה של מצבו הרגשי של האחר ובאזור ה-temporoparietal junction (ה-TPJ), הקשור בהגדרת המצב הנפשי בתגובה לסיטואציות חברתיות מסוימות. שני איזורים אלו חשובים מאוד במערכת ברירת המחדל המוחית – איזורים המאפשרים לנו רפלקציה על עצמנו ועל מידע חברתי. ממידע זה ניתן להסיק כי הפעילות הפחותה של קבוצת השימוש המוגבר באיזורים אלה, הקשורים בביצוע הערכה רגשית-חברתית, יכולה להעיד כי הם בעלי לקות מסוימת בפן זה.

נוסף על ניסוי ה-fMRI, הנבדקים משתי הקבוצות היו צריכים למלא שאלון שימצא איזו מערכת התנהגות מתוך שני הסוגים הבאים דומיננטית יותר אצלם:

• מערכת הגברת ההתנהגות - שולטת על התנהגות שבה המטרה היא להשיג משהו רצוי. אנשים שיש להם הגברה של סוג התנהגות זה יהיו רגישים יותר כלפיי דברים חיוביים בחייהם ויגבירו את ההתנהגות הגורמת להם.

• מערכת דיכוי ההתנהגות - מטרתה היא להתאים את ההתנהגות כדי להימנע או להתרחק ממצבים לא נעימים. אנשים עם הגברה של  מערכת זו ייטו להימנע יותר מסיטואציות חברתיות למשל.

נמצא שלנבדקים בקבוצת שימוש היתר עם מערכת הגברת התנהגות דומיננטית יותר היו פחות טעויות ב-HH (צפייה בשני פרצופים שמחים) מאשר נבדקים עם דומיננטיות זהה בקבוצת הביקורת. דבר זה יכול להעיד על כך שהתנהגותם של אנשים בעלי שימוש מוגבר בטלפון מבוססת יותר על קבלת גמול חיובי (בדומה להתמכרות) והם נוטים יותר להגביר התנהגות (להניע לפעולה, לקבל החלטות ועוד) כתוצאה מחשיפה לגמול חיובי (הפרצופים השמחים). ממצא זה עשוי להסביר את הצורך בשימוש מוגבר ברשתות החברתיות בקבוצה זו כדי לקבל פידבק חיובי. 

תוצאות המחקר יכולים להעיד על כך ששימוש יתר בטלפון עלול לגרום לקשיים בזיהוי הבעות פנים ובעקבות כך לקושי בביצוע אינטראקציות חברתיות. כדי להימנע מקשיים אלה, מומלץ להפחית את זמן השימוש. אבל אל דאגה! עדיין יש תקווה - למרות התוצאות המעניינות של מחקר זה עדיין יש לקחת אותן בערבון מוגבל בעקבות מספר בעיות בדרך החקר. לדוגמה, החוקרים ביססו את יכולת הזיהוי הרגשית של הנבדקים רק על זיהוי הפרצופים השמחים והכועסים, מידת השימוש בסמארטפון הייתה שונה בין נבדק לנבדק מאותה הקבוצה, המחקר לא לקח בחשבון שעלולים להיות הבדלים בין נשים לגברים מאותה הקבוצה מבחינת זיהוי הרגשות ונדרשות חזרות נוספות על הניסוי כדי להוכיח שהמסקנות אכן תקפות כלפי רוב האנשים.

בעקבות תוצאות מחקר זה ניתן להמשיך ולחקור שאלות נוספות בנושא, כמו למשל השפעת שימוש ספציפית ברשתות חברתיות לעומת שימוש כללי בטלפון, האם יתכן שהתמכרות לטלפון קשורה במערכת הגברת התנהגות דומיננטית ועוד נושאים רבים ומגוונים.

מקור:

Chun, J. W., Choi, J., Kim, J. Y., Cho, H., Ahn, K. J., Nam, J. H., ... & Kim, D. J. (2017). Altered brain activity and the effect of personality traits in excessive smartphone use during facial emotion processing. Scientific Reports, 7(1), 1-13.