top of page

עזוב את הטלפון זה לא בריא – האם באמת הטלפון משפיע על הבריאות שלנו?

הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, הטלפון הסלולרי. הוא משרת אותנו למטרות רבות ומגוונות, ורובנו הגדול לא יכול להעביר אפילו כמה שעות בלעדיו, בעזרתו אנחנו יכולים להתקשר לחבר ואפילו לעשות לייקים באינסטגרם לפוסטים שאנחנו אוהבים. אבל תמיד יש את ההורה או המורה שיגידו לך: תקשיב זה פשוט לא בריא.

אורי חדד וניב בוסקילה

Track NameArtist Name
00:00 / 01:04

*התמונות מתוך אתר pixabay


כמה פעמים באמת חשבנו אם הטלפון יכול להיות לא בריא ואפילו פוגע בבריאות הנפשית שלנו, ואולי פחות מזה, בתחושת הרווחה היום יומית שלנו ושאין אנו טרודים להגיע לכל מקום?

השפעת הסמארטפון על השינה שלנו ועל חיינו

ד"ר אנדרס קיגר מאוניברסיטת קופנהגן החליט לקחת את השאלה הזו צעד קדימה אל עולם המחקר, שחקר מעט לפני היציאה לדרך מצא כי כל שימוש שהוא במכשיר אלקטרוני כמו הסמארטפון שלנו גורם לעיכוב שחרור ההורמון שאחראי על השינה שלנו. מתוך המסקנה הזו שיער ד"ר קיגר כי תיתכנה שיש עוד השפעות מלבד הפרעות בשינה. 

בשנת 2022 ד"ר קיגר החליט שהוא יוצא לדרך עם 815 משתתפים (שרובם סטודנטים) ופשוט עקב אחריהם בלי התערבות מצידו כלל. הוא עשה את זה בצורה די מתוחכמת כאשר החליט פשוט להביא להם טלפון חדש שבו יכניסו את כרטיס ה-SIM שלהם כדי ממש לעקוב אחר כל תנודה קטנה בטלפון. כל אחד מהמשתתפים ענה על שאלון על מצבו במדיה החברתית, למשל; כמות החברים בפייסבוק, כמות לייקים ממוצעת בכל רשומה (פוסט) ועוד בסגנון.




השפעות הסמארטפון על הבריאות הנפשית שלנו, והפעם בדרך מדעית (קצת יותר)

במחקרו החדש של ד"ר קיגר חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות לפי מספר שעות השינה אשר ישנו בכל לילה בזמן הניסוי. כולם ללא יוצא מן הכלל השתמשו בטלפון במהלך היום ולפני השינה. הד"ר וודאי לא שכח לבדוק את מצבם הנפשי והרגשי לאחר ארבעה חודשים בתוך הניסוי.

נבדקו ארבעה מדדים נפשיים באמצעות המבחנים, הראשון שבהם ואף הנפוצה ביותר היא דיכאון, נבדקה גם ה"מחלה" של הקורונה ושל העולם המערבי בשנים האחרונות הלא היא בדידות, המדד השלישי היא מה שמלווה אותנו לאורך כל האירועים החשובים ביותר בחיינו, הלא הוא לחץ (סטרס) וכמובן שלא ניתן היה לפסוח על רמת שביעות הרצון בחייהם (כן, זהו גם מדד נפשי).

ההשערה של ד"ר קיגר הייתה נכונה, אלו שישנו פחות משש שעות במהלך הלילות בניסוי בשל שימוש בטלפון, בריאותם הנפשית אכן הושפעה יותר משאר קבוצות הנבדקים.

אז... מה הבנו עד כה? ד"ר קיגר מצא באמת קשר?

ד"ר קיגר החליט שאת מסקנותיו לא יוכל לשמור רק לעצמו, אז הוא הודיע כי הממצאים מראים ש"שימוש בסמארטפון בתקופת שינה היה קשור לרמות מעט גבוהות יותר של מתח ותסמיני דיכאון בתחילת הדרך. ההבדלים הללו היו קטנים ולא ניתן היה לשים לב להבדלים מובהקים יותר לאורך הניתוחים. במקום זאת, נראה ששימוש תכוף בסמארטפון בתקופות השינה היה קשור לירידה קטנה בתסמיני דיכאון לאורך זמן. היה קשר קטן בין שימוש בסמארטפון בשעות הלילה ובריאות נפשית. כל ההערכות הן בהתאם לתלות בגיל, במגדר, באישיות ובמגורים משותפים".

מטרת הבדיקה הייתה לבדוק האם יש לשימוש בטלפון הסלולרי בשעת לילה לפני השינה משפיע על בריאות הנפש, ולא האם יש גורם לזמן השימוש בטלפון או ירידה בזמן הפעילות בו.

אכן ההבדלים לא היו משמעותיים, אך עדיין היו קיימים, מסקנתם כנראה נבעה מהתוצאות לפיהן היה ניתן לראות כי מרבית השינוי קורה כאשר אדם מוותר על שנתו לטובת שימוש בסמארטפון ואכן ניתן יהיה להגיד שהשינויים אינם משמעותיים ואף מזעריים, אך משמעותיים למדי כי בבריאות הנפשית לא משחקים.


הכל בחיים מושלם – האומנם? 

בואו נדבר יותר על המחקר שלנו והאם הוא מושלם 





לא ניתן להגיד כי המחקר היה מושלם. תקופת הביקורת והבדיקה הייתה קצרה מדי בשביל להצביע על מגמה כלשהי, בפרט בבריאות הנפש אשר אבחנת רובן נעשית לכל הפחות עם תסמינים תקופה ממשוכת של למעלה מחצי שנה. נעשתה בדיקה אחת בלבד לאורך כל הניסוי, מה שלא ניתן באמצעותו להצביע על קו מגמה כלשהו בגלל שיכול להיות שלפי תקופות השפעות השימוש בסמארטפון שונות ואף יכולות להיות חיוביות. לדעתנו, היה ניתן לקחת יותר בדיקות בטווחי זמן קצרים כדי למקסם את התוצאה ולדייק את המסקנות. 

ניתן יהיה להמשיך לקחת את המחקר צעד קדימה לבדוק האם הפרעות נפשיות מושפעות יותר ככל שיש יותר שימוש בטלפון במהלך היום. לסיכום, ד"ר קיגר הוא חוקר אמיץ שבודק תחום חדש בעולם המחקר, כי באמת הסמארטפונים הומצאו בשנת 2007 לראשונה. מחקרו אכן מאוד נחוץ לימינו, בו כל אדם כמעט מחזיק בידו או בכיסו סמארטפון שמשמש אותו בכל תחומי חייו. 


מקור:

Dissing, A. S., Andersen, T. O., Jensen, A. K., Lund, R., & Rod, N. H. (2022). Nighttime smartphone use and changes in mental health and wellbeing among young adults: a longitudinal study based on high-resolution tracking data. Scientific Reports12(1), 1-9.‏


התמונות מתוך אתר pixabay

bottom of page