קנאביס וזיכרון?

קנאביס, בין אם אנו מתומכי הלגליזציה לשימוש בו, ובין אם אנו מהמסתייגים, הוא חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי בחברה בעת האחרונה. השימוש בו נהפך יום יומי ואף חוקי מחלק מהמדינות, בהן הוא מקבל מעמד יותר ויותר לגיטימי לצד סיגריות ומוצרי הטבק והאלכוהול. לכן נשאלת השאלה מה הן ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש בקנאביס, שכן הפיכת חומר זה לחוקי מצריכה בדיקה עמוקה של השלכות החומר על הגוף האנושי, ובאופן ספציפי, על המוח האנושי ותפקודו. על שאלה זו ניסו לענות גרי ייגר ועמיתיו מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד.

הניסוי:

הניסוי בוצע על ארבעים בני אדם בשנת 2006, חצי מהם משתמשים קבועים בקנאביס וחצי "נקיים". החוקרים הגדירו משתמש קבוע כאדם שעישן 500 ג'וינטים או יותר במהלך חייו. המטרה במחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של שימוש ארוך טווח בקנאביס על זיכרון אסוציאטיבי - היכולת לקשר בין שני דברים לכאורה לא קשורים על ידי מציאת או המצאת מכנה משותף.

ההשפעה נבדקה באמצעות התנהגות, פעילות מוחית באזורים רלוונטיים ושינויים אנטומים באזורים הרלוונטיים.

כדי לבדוק את ההשפעה על המבנה השתמשו החוקרים בשיטת (VBM (voxel based morphometry .הנבדקים הוכנסו למכונת MRI ונעשו סריקות מבניות של המוח שלהם. המטרה היא השוואה של דחיסות החומר האפור באזורים שונים הקשורים בזיכרון אסוציאטיבי (אזור הפרה היפוקמפוס והקורטקס הפרה פרונטלי הדורזו לטרלי) בין קבוצות הנבדקים השונות .היה חשוב לחוקרים לראות את השפעות הקנאביס על החומר האפור, מכיוון שהוא מכיל את גופי תאי העצב, ולכן מבצע את עיבוד המידע במוח.

בנוסף לבדיקת ההבדלים המבניים בין מוחות, נערכו בדיקות של איכות הלמידה האסוציאטיבית בשתי הקבוצות והפעילות המוחית בזמן למידה זו, בדרך הבאה: הנבדקים הוכנסו למכשיר ה-MRI והוצגו להם שתי תמונות של עצמים שונים, כאשר הם היו צריכים לזכור את הקומבינציה הספציפית. לאחר מכן הוצגו זוגות של תמונות, חלק מהם היו זוגות שהנבדקים ראו בתחילת הניסוי וחלק היו קומבינציות חדשות. הנבדקים היו צריכים לזהות את הזוגות שראו בתחילת הניסוי. החוקרים עשו זאת על מנת לבדוק בעזרת מכשיר ה-MRI את ההבדלים ברמות הפעילות באזורים הקשורים ללמידה אסוציאטיבית בשתי קבוצות המחקר, גם בשלב קידוד הזיכרון (השלב בו התמונות הוראו לנבדקים), וגם בשלב השליפה (השלב בו הצטרכו להגיד האם זו קומבינציית התמונות שהתבקשו לזכור), כל זאת על מנת להעריך את רמת הפגיעה של שימוש קבוע ורציף בקנאביס על תהליך הלמידה האסוציאטיבית, אם בכלל ישנה פגיעה.

השפעות הקנאביס על ההיפוקמפוס ולמידה אסוציאטיבית

ההיפוקמפוס הוא אחד האזורים החשובים במוח, שכן יש לו חלק חשוב ועיקרי בתהליכי קידוד ושמירת זכרונות ארוכי טווח ושליפתם מרשתות הנוירונים בהן הם מקודדים. ההיפוקמפוס גם לוקח חלק בזכרון אסוציאטיבי. ייגר ועמיתיו חקרו את ההשפעות של שימוש ארוך טווח ורציף בקנאביס על הפעילות בהיפוקמפוס בזמן זיכרון אסוציאטיבי. החוקרים מצאו פעילות נמוכה אצל הנבדקים בזמן למידה אסוציאטיבית במיוחד באזור הפרה היפוקמפוס ובקורטקס הפרה פרונטלי דורסו לטרלי כאשר אלה השתמשו בקנאביס באופן שכיח. בניגוד למצופה, למרות ההבדלים ברמות הפעילות המוחית בין ה"נקיים" לבין המשתמשים הקבועים בביצוע משימות הזיכרון, תוצאות הדיוק של שתי הקבוצות היו כמעט זהות, שכן שתי הקבוצות הראו יכולות ואחוזי דיוק גבוהים. כמו כן, לא נמצא שינוי מבני במוח בין שתי הקבוצות.

לכן, הסיק ייגר שהפעילות הנמוכה לא נובעת מליקוי במוח אלא היא ביטוי של התנהגות לא קוגניטיבית כמו כוננות או גישה במהלך אתגר קוגניטיבי, או שהיא נובעת ממשתנים פיזיולוגים הקשורים בשימוש תכוף בקנאביס. אך דבר אחד מעניין כן נמצא. אמנם לא היה הבדל בביצועים ככל בין שתי הקבוצות, אך בתוך קבוצת משתמשי הקנאביס, נמצאה קורלציה שלילית בין כמות הג'וינטים שעישנו נבדקים בחייהם ובשנה האחרונה, לבין אחוזי ההצלחה שלהם במשימת הזיכרון. כלומר כקבוצה הביצועים שלהם היו נורמליים, אך בתוך הקבוצה הביצועים הפחות טובים, ככל הנראה השתייכו למי שעישן יותר ג'וינטים.

מסקנות:

אז אמנם מן המחקר לא נמצאו נקודות הבדל גדולות בין התוצאות של המשתמשים בסם באופן רציף לבין ה"נקיים" ממנו בביצוע המשימות אשר ניתנו להם/ן, אך אנו רואים כי ישנם הבדלים בין רמות הפעילות המוחית בשתי הקבוצות, כאשר ה"נקיים" מפגינים רמות פעילות גבוהות במקצת. אך מחוסר ההבדל בביצוע משימות המחקר, ניתן להסיק כי ההבדלים הללו לא חשובים ולא משפיעים על תפקודי הלמידה האסוציאטיבית ביום יום, למרות היותם קיימים במוחות המשתמשים בסם. כמו כן, חשוב לציין כי לא נבדקו במחקר השפעותיו של שימוש רציף בסם על תפקודים מוחיים אחרים, כך שאיננו יכולים להגיד כי שימוש רציף בקנאביס אינו גורם לשינוי או משפיע על ביצוע משימות ואורח חיים, שכן את זה אנו יכולים להגיד אך ורק בהיבט הספציפי של למידה אסוציאטיבית וזיכרון. אנקדוטה מעניינת נוספת, היא ההשערה כי גורמים לא קוגניטיביים השפיעו על הבדלי הפעילות. כלומר לא גורמים ביולוגיים ישירים או כאלו הבאים ישירות מן ההשפעות הביולוגיות של השימוש הרציף בסם של המוח, אלא גורמים עקיפים שמשפיעים על הנבדק, למשל תחושת הלחץ שמשרים חבריו וקרוביו של הנבדק עליו עקב טיב השימוש שלו בחומר שהוא כאמור אסור, כמו גם תחושת הסכנה אשר קיימת במוחו של הנבדק עם השימוש בחומר אסור. אלו ועוד גורמים משניים שנגרמים מעצם השימוש בפן הפסיכולוגי יכולים לגרום להשפעות חברתיות ואף מוחיות לנבדק.

כך שיתכן כי השימוש עצמו אינו מהווה בעיה לתפקודים מוחיים הקשורים בלמידה אסוציאטיבית, אך גורמים נלווים לשימוש, עלולים לגרום לכך.