תאי מוח קוראים מחשבות: כיצד נוירוני מראה מפענחים רגשות אצל אחרים

חשבת פעם איך את\ה יודע\ת מה אנשים אחרים מסביבך מרגישים? המחקר הבא יכול לספק לך כמה תשובות מרתקות!

מערכת נוירוני המראה (MNS) היא רשת של תאים במוח שפועלים כאשר אנחנו מבצעים תנועה כלשהי, וגם כאשר אנחנו צופים במישהו אחר מבצע פעולה. לדוגמה, כאשר תצפו באדם אחר מרים את היד, נוירוני המראה באזור המוחי שקשור להרמה של היד יפעלו. ניתן לראות שהמערכת פועלת בצורה דומה גם אצל קופים. 

בתמונה ניתן לראות קוף שיש לו את אותה פעילות מוחית כאשר הוא  מחזיק בננה וכאשר הוא רואה מישהו אחר מחזיק בננה.

התמונה נלקחה מהאתר של אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה קישור לתמונה

בנוסף, מערכת נוירוני המראה קשורה גם לקוגניציה חברתית, הבנה, אמפתיה והזדהות עם פעולות ורגשות של אחרים. בעבר הציעו כי הMNS עשויה להיות מעורבת בעיבוד מידע רגשי ובזיהוי הרגש של אדם אחר על פי הבעות פנים, אבל לא היה ידוע אם היא מסוגלת להבחין האם הרגש חיובי או שלילי.

מחקר שפורסם בשנת 2020 בכתב העת "Cortex", חקר כיצד אנחנו מבחינים בין רגש חיובי ורגש שלילי של אנשים סביבנו ומה הקשר למערכת נוירוני המראה האנושית. ההבנה האם רגש של אדם הוא חיובי או שלילי היא קריטית בעיבוד רגשי ומשפיעה מאוד על ההתנהגות החברתית שלנו.החוקרים שיערו שמערכת נוירוני המראה רגישה לערכיות רגשית של הבעות פנים ולכן תפעל בזמן צפיה בהבעות פנים חיוביות ושליליות. בניסוי השתתפו 74 מבוגרים בריאים בגילאי 18-35 שמוחם נסרק במכשיר שבעזרתו בודקים מה הפעילות המוחית באזורים מסוימים באמצעות תהודה מגנטית – fMRI. במהלך הניסוי הוצגו לנבדקים תמונות של הבעות פנים שמחות או מפוחדות של 6 אנשים (3 נשים ו3 גברים). תחילה הוצגה תמונה של הבעת פנים שמחה או הבעת פנים מפוחדת למשך 3 שניות, ואז הייתה הפסקה (בה לא הוצג לנבדקים כלום) של חצי דקה. לאחר מכן הוצגה תמונה נוספת, של פרצוף שמח, פרצוף מפוחד או הפרצוף הראשון הפוך (upside down), ואז הייתה הפסקה של 8 עד 12 שניות.

החוקרים מצאו שאזור שנקרא בליטת הפיוזיפורם (fusiform gyrus) פועל כאשר שני הפרצופים שהוצגו הם פרצופים בעלי ערכיות רגשית שונה (אחד שמח ואחד מפוחד), והוא לא פועל כאשר שני הפרצופים בעלי אותה ערכיות רגשית. אזור זה אחראי על זיהוי פנים ומעורב בתפקודים קוגניטיביים ברמה גבוהה כמו קוגניציה חברתית ועיבוד רגשי. 

בנוסף, החוקרים מצאו מספר אזורים שמעורבים בזמן תהליך העיבוד של הבעת הפנים וההבנה האם הבעת הפנים היא חיובית או שלילית:

האמיגדלה היא אזור שממלא תפקיד קריטי בעיבוד רגשות, במיוחד פחד וחרדה. היא מקבלת מידע חושי מאזורים שונים במוח ובגוף, ומעבדת מידע זה כדי לקבוע אם גירוי מאיים או לא, ומפעילה מגוון של תגובות פיזיולוגיות, כמו שחרור של הורמוני לחץ, עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם, ערנות ותשומת לב מוגברת. תגובות אלו הן חלק מתגובת "הילחם או ברח" של הגוף ונועדו לעזור לנו להגיב במהירות לסכנות אפשריות. בנוסף לתפקידה בפחד וחרדה, האמיגדלה מעורבת גם בתהליכים רגשיים נוספים, כמו התנהגות חברתית,  קוגניציה חברתית ועיבוד של הבעות פנים ורמזים חברתיים אחרים.

אזור נוסף שמעורב בתהליך הוא האינסולה, שהוא מבנה מוחי מורכב ומקושר מאוד הממלא תפקיד בתפיסה חושית, שליטה מוטורית, רגש, אינטרוספקציה (תפיסת מצבים גופניים פנימיים), קוגניציה חברתית, וויסות רגשי, קשב וקבלת החלטות  ומודעות עצמית. גם אזור שנקרא ה-IPL השמאלי (Inferior Parietal Lobule) פעל. אזור זה מעורב במגוון תפקודים קוגניטיביים, כולל עיבוד שפה וקוגניציה מספרית. הוא מעורב גם בתהליכים קוגניטיביים ברמה גבוהה יותר כמו קשב, זיכרון עבודה וקבלת החלטות. עוד אזור שמעורב באותו התהליך הוא ה-STS השמאלי (Superior Temporal Sulcus). זהו אזור במוח המעורב בעיבוד מידע שמיעתי וחברתי, כגון דיבור, אינטונציה קולית והבעות פנים. הוא מעורב גם בקוגניציה חברתית, כולל תפיסת מצבים רגשיים, עיבוד רמזים חברתיים, פרשנות רמזים לא מילוליים כמו הבעות פנים ושפת גוף, והבנת נורמות ומוסכמות חברתיות.

תוצאות הניסוי הובילו למספר מסקנות חשובות ומעניינות.

הפעילויות המוחיות שנמצאו תמכו בהשערת החוקרים כי מערכת נוירוני המראה האנושית יודעת להבחין בערכיות רגשית, כלומר יודעת לזהות איזה רגש הוא חיובי ואיזה שלילי. בנוסף, התגלה כי מערכת נוירוני המראה, יחד עם האמיגדלה והאינסולה אחראים על זיהוי והבדלה בין רגשות אצל אחרים.

מעבר לכך, נמצא שמערכת נוירוני המראה רגישה יותר לרגשות שליליים מאשר לרגשות חיוביים.

לצד התוצאות, היו למחקר מספר מגבלות שמקשות על הסקת מסקנה כללית שנכונה לכלל בני האדם. חלק מהמגבלות הן מספר נמוך יחסית של נבדקים, ונבדקים בגילאים לא מגוונים מספיק (גילאי 18-35).

לממצאי המחקר יש חשיבות רבה בהבנה שלנו של אמפתיה, קוגניציה חברתית ועיבוד רגשי, ויכולות להיות להם השלכות חשובות על תחומים כמו פסיכולוגיה, מדעי המוח ופסיכיאטריה.עם זאת, עדיין חסר ידע בתחום, וצריך להמשיך לחקור את התחום בעתיד. מחקרים בעתיד יוכלו להתבסס על מחקר זה, ולחקור גם מה ההשפעה של רגשות נוספים על מערכת נוירוני המראה, מהם ההבדלים בפעילות ה-MNS באזורים מוחיים שונים, מה ההבדל בפעילות ה-MNS אצל אנשים שונים ומה ההשפעה של רגשות שונים על רגישות ה-MNS. 

מקור:

Schmidt, S. N., Sojer, C. A., Hass, J., Kirsch, P., & Mier, D. (2020). fMRI adaptation reveals: the human mirror neuron system discriminates emotional valence. Cortex, 128, 270-280.