תעשיית השקר של משחקי המוח

מי מאיתנו לא שמע על משחקי אימון מוחי? אנשים רבים מכל העולם ומישראל מורידים אפליקציות שונות המבטיחות כי ביכולתן לשפר יכולות כמו זיכרון, קשב, עיבוד חזותי, מתמטיקה ופתירת בעיות. אך האם קיים בסיס מדעי להבטחות אלו?

אין ספק שלמוח יש יכולות למידה ושיפור בכל גיל ושפעולות מסוימות יכולות לשפר את היכולות המוחיות שלנו. לדוגמא, קיימות טכניקות שעוזרות לנו לזכור יותר פרטים, ישנם מחקרים שמראים שאנשים המשחקים במשחקי מחשב באופן קבוע (גיימרים) מראים שיפור ביכולות תפיסה חזותית וקשב. יחד עם זאת, אין עדויות ברורות המצביעות כי לשימוש באפליקציות אימון מוחי ישנה תועלת. מחקר מדעי משנת 2010 ניסה לענות על השאלה זו. החוקר Adrian M.Owen ושותפיו מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה רצו לבדוק האם יש שיפור כללי כמו שהאפליקציות מבטיחות, או שהשיפור הוא רק במבחנים הספציפיים בהם התבצע האימון.

המחקר נערך על 11,430 נבדקים בני 18-60 כאשר ממוצע הגילאים שלהם היה 39. כל הנבדקים היו צופי הסדרה "Bang Goes The Theory" של ה-BBC. לצורך הניסוי הם חולקו ל-3 קבוצות. כל קבוצה עברה אימון שארך לפחות עשר דקות, שלוש פעמים בשבוע למשך שישה שבועות.

הקבוצה הראשונה עברה אימון מוחי בהסקת מסקנות ובתכנון ופתירת בעיות. הקבוצה השנייה עברה אימון מוחי בזיכרון לטווח קצר, קשב, עיבוד חזותי ומתמטיקה. שתי קבוצות אלו עברו אימונים הדומים לאלו הנמכרים באפליקציות של אימון מוחי. הקבוצה השלישית, קבוצת הבקרה, ענתה על שאלות משש נושאים שונים (אוכלוסייה, היסטוריה, משך זמן, מוזיקת פופ, מספרים ומרחקים שונים) אשר אינם בהכרח קשורים למשימות קוגניטיביות. הנבדקים יכלו להיעזר במשאבים טכנולוגיים (כמו מחשב או טלפון) כרצונם, כך שלמעשה קבוצה זו לא עברה אימון כלל. בנוסף, כאשר המשתתפים הצליחו באימון, רמת הקושי שלו עלתה.

אופן ההשוואה לפני תחילת האימון הנבדקים התבקשו לבצע 4 סוגי "מבחני השוואה" שחולקו לפי קטגוריות קוגניטיביות שונות - שיקול דעת, זיכרון מילולי לטווח קצר, זיכרון עבודה מרחבי ולמידה אסוציאטיבית. מטרת ביצוע המבחנים לפני האימון היא לבדוק האם האימונים אכן שיפרו יכולות קוגנטיביות רחבות יותר מעבר ליכולות אשר הנבדקים התאמנו עליהן, כלומר מעבר ליכולות ההצלחה באותו מבחן ספציפי. החוקרים עשו שימוש במבחן השוואה ובדקו האם יש שיפור בתוצאות מבחני ההשוואה שביצעו הנבדקים לפני האימון לעומת תוצאות מבחני ההשוואה שבוצעו אחרי האימון.

תוצאות המחקר הראו שיפור מזערי בתוצאות מבחני ההשוואה אחרי האימון גם בקבוצה הראשונה וגם בקבוצה השנייה. אך יחד עם זאת, נראה שיפור במידה שווה גם בקבוצת הבקרה, שלא ביצעה אימון כלל.

לעומת זאת, כאשר החוקרים עשו השוואה בין מידת ההצלחה של הנבדקים בשלושת הקבוצות באימון הראשון שלהם לעומת האימון אחרון שלהם באימון הספציפי שעליו התאמנו, אכן נראה שיפור משמעותי בהצלחה של הנבדקים.

המסקנה העיקרית של החוקרים מהניסוי היא שלאימון במשימה קוגניטיבית מסויימת אין השפעה רחבה יותר שחורגת מהמבחן הספציפי שעליו הנבדק התאמן, גם כאשר המבחן בודק יכולות דומות.

אז האם תעשיית משחקי המוח המוערכת במיליונים היא שקר אחד גדול והשעות הרבות והכסף שהשקענו בהם הם בזבוז? לפי המחקר הזה כן! בעצם עד היום חסרים מחקרים נוספים בנושא זה וברור כי הבסיס המדעי מאחורי המבחנים עדיין לוקה בחסר. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי תוצאות המחקר השליליות יכלו להגרם ממספר גורמים כגון אורך האימון שיכול להיות היה מוביל לתוצאות אחרות אם היה ארוך יותר או פיתוח אימונים אחרים שיובילו לביצועים טובים יותר ביכולת הכלליות.

אז כנראה שבעוד כמה שנים כבר לא נוכל להבחין בתעשיית האימון המוחי, כנראה בשל חוסר היעילות שלה.

ולסיום, נסו בעצמכם את משחקי האימון המוחי!

קישור למאמר: www.nature.com/articles/nature09042