תראו מי שמדבר / גו גו גא גא

כבר ידוע שיכולות הדיבור של כל אדם ואדם מושפעות רבות מהסביבה בה הוא גדל, וכי לסביבה השפעה גדולה יותר על התפתחות הדיבור מאשר לגנטיקה של אותו אדם (לדוגמא: תינוק להורים אמריקאים שיגדל בבריטניה יפתח מבטא בריטי וישתמש באנגלית הבריטית).

אך למרות השוני הגדול בין השפות שבני האדם קולטים בינקות יש דבר אחד משותף לכולן - "בייבי טאלק" (BABY TALK) הידועה גם כשפת תינוקות. שפה זו היא שילוב של טון גבוה ושל הגייה איטית ומוגזמת של הברות המילים.

עם כל המידע הזה יצא צוות של מדענים בשאלה: האם יש היגיון בסגנון הדיבור הזה שכל כך אופייני ומוכר ללא קשר למקום או לשפה?

כדי למצוא את התשובה לשאלה זו וכדי לדעת האם הורים יכולים לשפר את הדיבור של ילדיהם כבר בינקות בוצע המחקר "look who’s talking". המחקר בוצע בשנת 2013 על ידי החוקרים נאירן רמירז, אדריאן גרסייה ופטרישה קול. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם לנוכחות המבוגרים בסביבת התינוק ולשימוש שלהם בשפת התינוקות יש השפעה על ההבנה והיכולות השפתיות של התינוקות בעתיד הקרוב והרחוק.

לצורך המחקר גויסו 26 משפחות (מכמה גזעים) שבהן תינוקות בגילאי 11 עד 15 חודשים, שמתוכם 11 בנים ו-15 בנות.

על מנת שהחוקרים יוכלו לדעת מה בדיוק אומרים ההורים ומה הוגים התינוקות כל המשפחות שהשתתפו במחקר צוידו במקליטים אלקטרוניים. במשך ארבע ימים הוקלטו המשפחות בסביבותיהן הטבעיות שבהן בילו בני המשפחה את חיי היום יום שלהן.

לאחר מכן, הופעלו אלגוריתמים אוטומטים על ההקלטות שהושגו. אלגוריתמים אלו איפשרו גם לזהות את כל הדיבורים וההגיות של המשתתפים במהלך ההקלטות, גם למיין אותם לפי כל משתתף וגם לשמור את כולם עבור החוקרים.

ההקלטות חולקו לארבע סוגי אינטרקציות בהם שהו התינוקות בסביבה חברתית שונה ושמעו סגנון דיבור שונה של המבוגרים שבסביבתם:

אינטרקציה 1 - התינוק נמצא רק עם מבוגר אחד (אחד על אחד) שמדבר איתו בשפה רגילה.

אינטרקציה 2 - התינוק נמצא רק עם מבוגר אחד (אחד על אחד) שמדבר עם התינוק בשפת התינוקות.

אינטרקציה 3 - התינוק נמצא עם יותר ממבוגר אחד כאשר המבוגרים מדברים עם התינוק בשפה רגילה.

אינטרקציה 4 - התינוק נמצא עם כמה מבוגרים כאשר כל המבוגרים מדברים על התינוק בשפת תינוקות.

מצוידים במידע זה בדקו החוקרים את ההשפעה של מספר וסגנון הדיבור של המבוגרים שבסביבת התינוק על הרמה השפתית של התינוקות, המתבטאת בגיל זה על ידי כמות ההגיות שלהם, לדוגמא:

הגיית הברות בודדות (לדוגמא: או).

הגיית הברות שחוזרות על עצמן (לדוגמא: או או או).

הגיית הברות הכוללות אות רגילה ואות ניקוד (לדוגמא: בי).

הגיית הברות שכוללות אות רגילה ואות ניקוד שחוזרות על עצמן (לדוגמא: בי בי בי).

ולבסוף הגיית מילים ללא משמעות שכוללות כמה הברות אקראיות (לדוגמא: גאבידא).

כל המידע הזה הוא טוב ויפה, אך בנוסף רצו החוקרים לבדוק האם למספר וסגנון הדיבור של המבוגרים קיימת השפעה על יכולות הדיבור של הילדים גם לטווח הארוך, גם בגיל שנתיים?

מסיבה זו החוקרים השוו בין כל הנתונים וקיבלו את התוצאות הבאות:

התינוקות במשפחות שחוו יותר את סוג האינטראקציה שבה עם כל תינוק יש מבוגר אחד (אחד על אחד) הראו עלייה משמעותית גם בכמות ההברות שהפיקו בגיל בו בוצע הניסוי וגם בכמות המילים השלמות המופקות בגיל 24 חודשים, ביחס לתינוקות שהיו יותר עם קבוצה גדולה יותר של מבוגרים.

בנוסף, התינוקות במשפחות שחוו יותר את סוג האינטראקציה בה המבוגרים דיברו עם התינוקות בשפת התינוקות הראו גם הם עלייה משמעותית בכמות ההברות שהם שהפיקו בגיל בו בוצע הניסוי וגם בכמות המילים המופקות בגיל 24 חודשים ביחס לתינוקות שהמבוגרים שבסביבתם דיברו אליהם יותר בשפה רגילה.

כאשר החוקרים השוו בין התוצאות של כל המשפחות, הם גילו שבנוסף לעלייה ביכולות הדיבור של התינוקות במשפחות שהקליטו מצב של אחד על אחד ובמשפחות שהקליטו שימוש בשפת התינוקות, המשפחות בהן התינוקות הם בעלי יכולות הדיבור הכי גבוהות, הן המשפחות בהן שני הגורמים הללו שולבו יחד - גם סביבה של אחד על אחד וגם דיבור בשפת התינוקות על ידי אותו המבוגר.

אז מה כדאי להורים לעשות עם ילדיהם?

בעקבות תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים בחום להוריי תינוקות לדבר אליהם כמה שיותר בשפת התינוקות וכשכמה שיותר ידבר אתם רק מבוגר אחד באותו זמן.

מתוך המאמר - http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/desc.12172/full