עצמות שבורות, לב שבור ומה שביניהם
מחקר מדעי מצביע על בסיס מוחי משותף לכאב פיזי וכאב של דחייה רומנטית
"אהבה זה כואב אמר השפן לקיפוד וחיבק אותו"
הקשר בין אהבה נכזבת לכאב אינו זר לנו. אנחנו מקשרים בין כאב פיזי וכאב נפשי הקשור בדחייה רומנטית באופן לא מודע כמעט. דוגמא טובה לכך היא השפה, המאפשרת לנו לתמלל רגשות. הביטוי הנפוץ ביותר לתיאור אהבה נכזבת הוא "שברון לב":
כשאנחנו מדברים על לב שבור, הכוונה אינה לתחושה פיזית מוחשית של כאב אלא לחוויה רגשית הכוללת מגוון רגשות קשים. עדיין, ההבנה והביטוי של חוויה זו נעשים באמצעות דימויים של כאב פיזי. אנשים אף דיווחו כי חשו כאב פיזי ממשי בגוף לאחר הפרידה. תופעה זו מעלה את השאלה - מהו המקור לקשר האינטואיטיבי בין כאב פיזי וכאב הקשור בדחייה רומנטית?
מאמר משנת 2010 של פרופסור איתן קרוס מאוניברסיטת מישיגן מצביע על כך שקיים בסיס מוחי משותף לכאב פיזי ולכאב הקשור בדחייה רומנטית. בניסוי שנערך השתתפו נבדקים שחוו פרידה לא רצויה מבן או בת זוג והרגישו דחויים בעקבותיה. בתנאי הראשון בניסוי החוקרים הציגו לנבדקים תמונה של בן או בת הזוג לשעבר (שמטרתה לעורר כאב נפשי של אהבה נכזבת) ובתנאי השני הניחו מכשיר חם על אמת היד שלהם (שמטרתו לעורר כאב פיזי).
על מנת להגביר את תחושת הכאב הנפשי והכאב הפיזי בתנאים השונים, הנבדקים התבקשו לחשוב על הרגשות הקשים של הפרידה במהלך הצגת התמונה של בן או בת הזוג לשעבר, ולהתרכז בתחושת הכאב הפיזי בזמן הנחת המכשיר החם. במהלך הניסוי נסרק מוחם של הנבדקים באמצעות מכשיר ה- fMRI - מכשיר המאפשר לחוקרים לראות אילו אזורי מוח פעלו בכל שלב בניסוי.
החוקרים מצאו כי בעת חווית כאב הדחייה הרומנטית (תמונת בן או בת זוג לשעבר) ובעת חווית הכאב הפיזי (גירוי חם) הופעלו אזורים חופפים במוחם של הנבדקים. כלומר, היו אזורי מוח שפעלו בתגובה לשני סוגי הכאב.
האזורים הללו אינם אזורי מוח אקראיים אלא אזורים תחושתיים שונים כמו איזור האינסולה והאופרקולום. אלו אזורים שתפקידם לעבד מידע חושי פיזי. יתרה מכך, האזורים התחושתיים הספציפיים היו אזורים שמשויכים למערכת הכאב הפיזי במוח לפי ניסוי קודם של החוקרים ולפי מחקרים נוספים. כלומר, איזורים המעבדים מידע חושי פיזי שקשור לכאב.
אז מה קרה בעצם? גירוי כאב נפשי (דחייה רומנטית), שהוא תחושה מופשטת, הפעיל את אזורי התחושה הפיזית במוח ובפרט את האזורים של מערכת הכאב הפיזי. ממצא זה מצביע על כך שלכאב פיזי ולכאב דחייה רומנטית ייצוג דומה במוח.
איזור האינסולה השייך למערכת הכאב הפיזי במוח ומופעל בתגובה לכאב דחייה רומנטית ולכאב פיזי. החלק הצבוע בכתום מסמל את האיזור שהופעל.
החוקרים בדקו האם התופעה הזאת מתרחשת בתחושות מופשטות נוספות לפי תוצאות ממאות מאמרים אחרים. הם מצאו שאזורי המוח הקשורים בכאב פיזי לא הופעלו בתגובה לשום רגש מופשט אחר, גם לא בתגובה לרגשות שליליים! הממצא הזה מעלה שאלה על מהותו של כאב האהבה הנכזבת. התגובה המוחית לכאב זה אינה דומה לשום רגש אחר ולכן עולה המסקנה כי מכלול הרגשות הקשים שמרכיבים את כאב הדחייה הרומנטית מייצג רגש בפני עצמו.
חשוב לציין כי יש אפשרות שצימוד שני גירויי הכאב במהלך הניסוי והכנת הנבדקים לקראת קבלת גירוי מכאיב השפיעה על התגובה לגירויים. כמו כן, מכיוון שנבדקו סוג כאב פיזי אחד (חום) וסוג כאב נפשי אחד (דחייה חברתית כתוצאה מפרידה מבן או בת זוג) תוצאות הניסוי תקפות לשני סוגי הכאב האלה בלבד. לכן יש להעמיק בחקר הנושא לסוגי כאב נוספים ובצימוד לגירויים נוספים על מנת להרחיב את תוקף ודיוק המסקנות.
לסיכום, המחקר מצביע על כך שכאב דחייה רומנטית וכאב פיזי חולקים בסיס מוחי משותף, בין השאר באזורים תחושתיים. כמו כן, הוא מעלה את האפשרות שכאב נפשי כתוצאה מדחייה חברתית רומנטית הוא רגש בפני עצמו. המסקנות הללו הן פתח להבנה מעמיקה יותר של תפישת כאב על שלל סוגיו ועל תפקידו בחיים שלנו.
בינתיים, אפשר להתחיל להבין מדוע כשנשבר לנו הלב זה יכול להרגיש כמו לחבק קיפוד.