top of page

חיים באותה סביבה - שומעים אותו דבר?

"שב", "יוצאים לטיול!", "לא לנבוח!", "מי כלב טוב?"

בינינו ובין החיה הנאמנה ביותר בטבע, הכלב, קיימת תקשורת מוצלחת שהתפתחה במשך אלפי שנות הביות. האם קיים מנגנון שמיעתי דומה אצל כלבים ובני אדם שיוכל להסביר את התופעה הזו?

מחקר משנת 2014 מראה קשר בין עיבוד קולות במוחם של כלבים ובין עיבוד קולות במוחם של בני אדם

הכלבים, החיות הנאמנות ביותר, חולקים יחד איתנו, בני האדם, סביבה משותפת במשך אלפי שנים של ביות. תהליכי ביות הם שינויים שעשו בני האדם לבעלי החיים, כדוגמת הכלבים, על מנת להתאים אותם לצרכיהם. המאמר שאציג לפניכם פורסם בשנת 2014 על ידי החוקר ההונגרי אטילה אנדיקס ועמיתיו, והוא מנסה לבדוק את ההשפעות שנוצרו בעקבות תהליך הביות על מוחם של הכלבים, ואת ההשפעה של החיים בסביבה משותפת על שתי שושלות רחוקות מבחינה אבולוציונית - כלבים ובני אדם. המאמר מנסה לגרום לנו להבין מה גורם לתקשורת השמיעתית בין כלבים ובני אדם להיות מוצלחת כפי שהיא.


שיטת המחקר הייתה דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI), המאפשרת למדוד את הפעילות במוחם של הנבדקים. במחקר השתתפו שתי קבוצות של נבדקים. בקבוצה הראשונה היו 11 כלבים, 6 מסוג בורדר קולי ו-5 מסוג גולדן רטריבר, 6 זכרים ו-5 נקבות, בגיל ממוצע של 3.2 שנים. הכלבים אומנו והורגלו לשהות כשמונה דקות בתוך מכשיר ה-fMRI ללא תזוזה, תוך שמירה על המיקום הנדרש על שולחן והתרגלות לאוזניות, לרצועות, לסליל ולרעש של המכשיר עצמו. הם תוגמלו על ידי ליטופים מבעליהם ומזון. קבוצת הנבדקים השנייה היו 22 בני אדם - 11 גברים ו-11 נשים, בגילאי 22.5 שנים בממוצע.




החוקרים רצו לבדוק את הפעילות המוחית של כלבים ושל בני אדם בהשפעה של שלושה סוגי גירויים: קולות אנושיים, קולות של כלבים וצלילים סביבתיים לא קוליים (צליל של מזיגת מים, צליל של פעמון אופניים). שני סוגי הגירויים הראשונים, הגירויים הקוליים, נעו בין גירויים קוליים שמביעים רגשות שליליים (לדוגמה: בכי של בני אדם ונביחות בכי של כלבים) ועד לגירויים קוליים שמביעים רגשות חיוביים (לדוגמה: צחוק של בני אדם או נביחות שמחה של כלבים) במטרה לבדוק את הפעילות המוחית בתגובה לקולות שמביעים רגשות. בניסוי עצמו, המשתתף (הכלב/הבן אדם) שכב במכשיר הfMRI כשעל אוזניו אוזניות (שהותאמו מראש לכסות אוזניים של כלבים ושל בני אדם) ובהן הוא שמע את סוגי הצלילים השונים.


החוקרים גילו שישנו אזור שמיעתי זהה אצל כלבים ואצל בני אדם, כלומר, התפקוד שמיעתי במוחם של בני האדם באזור ה -TP (Temporal Polar Cortex) האחראי על עיבוד מידע ממערכת השמיעה, מתפקד בצורה דומה במוחם של הכלבים באיזור מקביל הנקרא SG (Sylvian gyri). בנוסף, הם גילו שאכן קיימים אזורים שמיעתיים קוליים אצל כלבים - איזורים במוח שפעלו בתגובה לקולות של כלבים ובני אדם - זהו ממצא ראשון מסוגו בחקר בעלי חיים שאינם פרימאטים. מהדימיון בין האזורים הללו החוקרים הסיקו שאזורים קוליים במוח של כלבים ושל בני אדם הם ממקור אבולוציוני עתיק ביותר, וככל הנראה התפתחו לפני ההפרדות האבולוציונית של הכלבים ושל בני האדם.


בנוסף, החוקרים גילו כי לכלבים ולבני אדם יש העדפה לקולות מהמין שלהם. כלומר, לבני האדם הייתה פעילות מוחית גדולה יותר בתגובה לקולות של בני אדם, כלומר העדפה לקולות של בני אדם, ואילו לכלבים הייתה פעילות מוחית גדולה יותר בתגובה לקולות של כלבים. הגילוי על ההעדפה הזו במוחם של הכלבים הוא גילוי ראשוני ובנוגע לבני אדם, הוא תואם למחקרים קודמים.


אולם בניגוד לבני אדם, אצל כלבים ההעדפה לא הייתה מוחלטת – הייתה להם בנוסף פעילות מוחית גדולה יחסית גם בתגובה לקולות של בני אדם. נוסף על כך, נמצא שבאזורים אחרים במוחם של הכלבים קיימת העדפה לקולות סביבתיים לא קוליים.


כלומר, לכלבים יש העדפה לקולות של כלבים אך גם לקולות של בני אדם ולקולות סביבתיים, ואילו אצל בני האדם ההעדפה לקולות של בני אדם היא כמעט מוחלטת.


לגבי עיבוד הרגש שבקולות שונים, החוקרים גילו כי גם בכלבים וגם בבני אדם, נמצאו איזורים שמעבדים קולות המביעים רגשות מהמין שלהם, ובשני סוגי המינים הם פעלו בצורה חזקה יותר בתגובה לקולות שמביעים רגשות חיוביים.


סוג הרגש שמועבר בקול מעובד בצורה דומה אצל כלבים ואצל בני אדם - שניהם מעבדים את סוג הרגש שמועבר בקול באזורים שסמוכים לקליפת המוח שאחראית על העיבוד השמיעתי. כלומר, כלבים ובני אדם מעבדים קולות שמביעים רגשות באיזורים דומים במוחם.


[endif]--ממצאים אלו יכולים להסביר לנו מדוע התקשורת בינינו ובין הכלבים היא מוצלחת כמו שהיא - הם מעבדים את הקולות שהם שומעים סביבם ואת הרגש שמועבר בקול בצורה שהיא דומה לשלנו! אז בפעם הבאה שאתם מנסים להעביר מסר לכלב שלכם (נגיד לא לשבת על הספה) אתם יכולים פשוט לדבר, הוא כבר יבין 😊.

bottom of page