אוטיזם, מערכת החיסון ומה שביניהם
במחקר חדש שנערך באוניברסיטה בקיוטו שביפן ניסו החוקרים למצוא האם קיים קשר בין תאי מערכת החיסון לבין אוטיזם. החוקרים גילו כי במוחם של הסובלים מאוטיזם ישנה הפעלת יתר של תאים הקשורים למערכת החיסון.
אוטיזם היא תסמונת נוירולוגית אשר מתאפיינת בהפרעות חברתיות, קושי שפתי ותקשורתי והתנהגות חזרתית אובססיבית. ההפרעה אינה אחידה, אלא קיים רצף מאוטיזם בתפקוד גבוה, שבו הקושי בתחומים השונים הוא קטן יחסית ועד אוטיזם בתפקוד נמוך שבו הקושי גדול הרבה יותר.
אין מחלוקת על העובדה כי מוחם של הסובלים מאוטיזם פועל באופן שונה מהמוח הרגיל. מזה שנים רבות מנסים חוקרים רבים בעולם לחקור נושא זה בדרכים מגוונות ובאספקטים שונים. בעקבות תוצאות שעלו ממחקרים קודמים, החליטו החוקרים ד"ר קצוקי סוזוקי, ד"ר ג'נישי סוגיהרה וד"ר יאסימו אוצ'י להתמקד בתאים מסוג מסויים המכונים תאי מיקרוגליה. אלו הם תאי מערכת החיסון הקיימים במוח והם רגישים לשינויים ברקמות המוח השונות.
לשם המחקר, גייסו החוקרים קבוצה של כ-20 גברים מעל גיל 20, הלוקים באוטיזם. כלל הנבדקים היו ימנים ובעלי IQ של מעל 80. בנוסף, לנבדקים לא הייתה היסטוריה של מחלות נפש במשפחה וכולם נבדקו על ידי פסיכיאטר שאישר כי אכן כולם סובלים מאוטיזם. הנבדקים היו בריאים לחלוטין מבחינה פיזית, כולם לא מעשנים ולא לוקחים אף תרופה. בנוסף, גויסה קבוצה זהה בגודלה ובתכונותיה של נבדקי בקרה שאינם סובלים מאוטיזם, אליהם השוו החוקרים את תוצאותיהם של הנבדקים האוטיסטים.
במהלך המחקר, כל נבדק עבר בדיקת MRI. הבדיקה התבצעה במכשיר MRI רגיל, כמו זה הנמצא בכל בית חולים. הבדיקה נותנת הדמיה אנטומית של המוח.
בנוסף, כל נבדק עבר בדיקה הנקראת סריקת PET . בדיקה זו מתבצעת באמצעות מכשיר שונה ממכשיר ה-MRI. לגופו של כל נבדק מוזרק חומר רדיואקטיבי. בבדיקה זו ניתן להשתמש בחומרים רדיואקטיביים שונים, אשר מבליטים בתוצאות הסריקה את המשתנה אותו החוקרים מנסים למצוא באותו ניסוי. במחקר זה, השתמשו החוקרים בחומר שנקשר לתאי המיקרוגליה פעילים, כך שבתוצאות שהתקבלו ניתן היה לראות היכן במוח ובאיזו כמות קיימים התאים הפעילים.
על מנת לנתח את התוצאות שהתקבלו מהסריקות, השתמשו החוקרים בשיטת ניתוח נתונים הנקראת ניתוח Volume Of Interest.
משתמשים בשיטת ניתוח זו כאשר מעוניינים להתמקד באזור מסוים במוח ולחשב את ההתפלגות של הערכים השונים שהתקבלו בבדיקות בתוך המבנים והרקמות באזור. בניסוי זה, בדקו החוקרים את ההבדלים ברמת הרדיואקטיביות באותו אזור, וזאת על מנת לראות את ההבדל בכמות תאי המיקרוגליה המופעלים.
התוצאות היו מפתיעות מאוד עבור החוקרים. לאחר שסיכמו וערכו ממוצע לתוצאות של כל נבדק ושל כל קבוצה, גילו החוקרים כי במוחם של הנבדקים הסובלים מאוטיזם נמצאה כמות רבה בהרבה של תאי מיקרוגליה פעילים לעומת הנבדקים הבריאים. כמו כן, על סמך התוצאות שהתקבלו הצליחו החוקרים לגלות את האזורים במוח בהם קיימת הפעלה גדולה יותר של תאי המיקרוגליה בכלל הנבדקים. האזורים העיקריים היו הצרבלום, שהוא אזור במוח המעורב בתהליכים שונים במערכת המוטורית והמוח האמצעי שהוא אזור בגזע המוח המעורב במערכת החיזוק, המעניקה תחושת עונג בתגובה לגירויים מסויימים.
ארבעה אזורים בהם התגלתה הפעלה מוגברת יותר של תאי המיקרוגליה באוטיסטים. הנקודות השחורות מייצגות את כמות תאי המיקרוגליה המופעלים במוחם של הנבדקים האוטיסטים והלבנות את של הנבדקים הבריאים. ניתן לראות, כי בכל ארבעת האזורים בנבדקים האוטיסטים קיימת הפעלה מוגברת יותר באופן משמעותי.
לאור התוצאות אליהן הגיעו החוקרים, הם הסיקו כי מכיוון שבחולי אוטיזם צעירים קיימת הפעלה רבה יותר של תאי המיקרוגליה לעומת בני גילם הבריאים, ייתכן שהסברה כי לנוכחות מוגברת של תאים אלו יש קשר לבסיס הגנטי להתפתחות אוטיזם נכונה.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי בניסוי עצמו היו מספר מגבלות שיש לקחת בחשבון. ראשית, כלל הנבדקים סבלו מאוטיזם בתפקוד גבוה, לכן לא ניתן לומר כי התוצאות אכן נכונות בעבור כל סוגי האוטיזם. נוסף על כך, מספר הנבדקים בניסוי היה מועט יחסית, לכן התוצאות שהתקבלו אינן בהכרח נכונות בעבור כלל האוכלוסייה. חשוב להוסיף כי מכיוון שבניסוי לא נבדק תהליך ההתפתחות של האוטיזם, לא ניתן לקבוע בוודאות האם ההפעלה המוגברת של תאי המיקרוגליה היא הגורם למחלה או בכלל אחת מתוצאותיה.
התוצאות מביאות מידע חדש ופורץ דרך בתחום האוטיזם. על בסיס ניסוי זה ותוצאותיו ניתן יהיה בעתיד לבצע ניסויי המשך, שיחקרו האם הפעלה רבה של תאי המיקרוגליה בעובר גורמת להתפתחות האוטיזם, למשל מכיוון שהפעלת תאים אלו פוגעת בהתפתחותם של תאים אחרים הקשורים לדיבור או תקשורת סביבתית.. ניסויים אלו אולי אף יאששו את הסברה כי אכן תאי המיקרוגליה קשורים להתפתחות האוטיזם.