מחשבה יוצרת מציאות
העתיד כבר כאן!
מחקר חדש מצא כי בעזרת פעילות מוחית ניתן לסמן למחשב פקודות שיומרו לתנועה.
דמיינו את עצמכם יושבים על הספה, רגל על רגל, רוצים להדליק את הטלוויזיה כדי לצפות בתוכנית האהובה עליכם אבל השלט לא במרחק נגיעה...
או לחילופין שוכבים במיטה החמה, רגע לפני השינה אבל שכחתם לכבות את האור ועכשיו אתם צריכים לקום שוב כדי לסגור אותו....
או במהלך ארוחת הערב אתם מבינים שלא הדלקתם את הדוד ולא יהיו לכם מים חמים למקלחת של סוף היום הארוך אלא אם תקומו ותלכו להדליק אותו במהלך הארוחה...
עכשיו - דמיינו את הכל קצת אחרת:
דמיינו את עצמכם יושבים על הספה, רוצים להדליק את הטלוויזיה וכל שעליכם לעשות הוא לחשוב חיובי😊, לחשוב שהייתם רוצים שהטלוויזיה תידלק וזה מה שקורה.
או שוכבים במיטה לפני השינה ושכחתם לכבות את האור, עכשיו אתם רק צריכים לחשוב והאור יכבה מעצמו.
ושוב, אתם יכולים להדליק את הדוד אך ורק בעזרת כוח המחשבה.
כל זה יהיה אפשרי יום אחד, ואולי יותר מהר ממה שאנחנו חושבים...
במחקר שערך פרופסור ג'וואד חאן בשנת 2014, ביצעו החוקרים ניסוי ראשוני בתחום אינטראקציית מוח - מחשב על מנת לבדוק את האפשרות לפיה ניתן יהיה לסמן 4 כיווני תנועה פיזית (ימינה/שמאלה/ קדימה/אחורה) ע"י סריקת המוח וזיהוי האזורים שפועלים בו כאשר כל אזור במוח מסמל כיוון. הניסוי נועד לעזור בעתיד לנפגעי גפיים ואנשים משותקים לנוע במרחב בעזרת מכשירים ממוחשבים שיעבדו על אותו עיקרון.
רישום הפעילות המוחית נעשה בדרך טכנולוגית חדשה – ברישום היברידי, המשלב שתי טכניקות של רישום פעילות מוחית יחדיו. במקרה שלנו שתי השיטות אינן פולשניות, והן: NIRS, שמשתמשת באור אינפרה אדום כדי למדוד את זרימת הדם ושינויים הקשורים בפעילות המוח ו- EEG שרושם את הפעילות החשמלית במוח. בעזרת שתי השיטות האלו מפענחים את הפעילות המוחית שמתרחשת בעקבות ביצוע פעולות שונות. הרישום ההיברידי מאפשר את ניצול היתרונות של כל שיטה - השתמשו ב-NIRS מכיוון שהוא מדויק יותר מה-EEG אך למרות זאת האותות שלו עובדים פחות טוב באזורי שיער צפוף בהם ה-EEG עובד טוב יותר. כאשר השיטות באותו אזור, הן מייצרות הפרעה אחת לשנייה ולכן שמו כל שיטה באזור שונה במוח.
בניסוי השתתפו 12 נבדקים, כולם גברים בריאים בגילאי 24-34. הגדירו להם 4 סוגים שונים של פעולות שעליהם לבצע. אותן פעולות גורמות למוח לפעול באזורים שונים. הם חוברו ל-EEG באזורים המוטורים במוח ול-fNIRS באזור של החשיבה הגבוהה בקידמת המוח.
הניסוי בנוי משני חלקים: הראשון, הוא לימוד הקשר בין הפעולות שעל הנבדק לבצע לבין הפעילות החשמלית במוח שנוצרת בזמן ביצוע הפעולה. והשני, הוא מדידת הפעילות החשמלית במוח, זיהויה והגדרתה כפקודת כיוון.
שלב הלימוד:
הנבדקים ישבו מול מסך עליו הוקרנו לסירוגין החצים קדימה, אחורה, ימינה או שמאלה. לכל חץ נתבקשו הנבדקים לבצע פעילות שונה:
ימינה- נתבקשו לטופף ביד ימין.
שמאלה - נתבקשו לעשות אותו הדבר רק עם יד שמאל וחזק יותר ממה שעשו ביד ימין.
קדימה (למעלה) - נתבקשו לספור אחורה מהמספר 99 במשך 10 שניות.
אחורה (למטה) – נתבקשו לפתור תרגילים מתמטיים בהם חיסור מספר בן שתי ספרות ממספר בין שלוש ספרות: 695 – 19 = ?.
בכל ארבע הפעילויות נלקחו מדידות של האותות המוחיים.
הניסוי עצמו :
לאחר שלב הלימוד, הנבדק יבחר איזה פעולה ברצונו לבצע ובכך בעצם יבחר כיוון אחד מבין ארבעת הכיוונים. בזמן הזה ימדדו אותות המוח שלו ויתורגמו לכיוון הרצוי.
אדגים:
כידוע, המוח מחולק לשני חלקים כאשר החלק השמאלי של המוח אחראי על ביצוע תנועות בצד ימין של הגוף והחלק הימני של המוח אחראי על ביצוע תנועות בצד שמאל של הגוף. בעקבות כך, החוקרים יכלו לדעת שהאזור המוחי שפועל כאשר מבצעים את הפעילות המוטורית ביד ימין (ומסמנים את כיוון ימין) נמצא באזור המוטורי במוח השמאלי. וכך כאשר הם ראו שיש פעילות באזור זה, הם יכלו לדעת שהנבדק ביצע את הפעולה וסימן את הכיוון ימין.
בגלל שהאזורים מופרדים החוקרים יכלו לזהות כמה כיוונים בו זמנית: אם נבדק טופף ביד ימין וכך סימן את הכיוון ימין ובו זמנית פתר פעולות מתמטיות וכך סימן את הכיוון למטה/אחורה, החוקרים יכלו לראות ששני האזורים במוח המקושרים לפעולות אלו עובדים ופועלים ולכן יכלו להבין שהנבדק מסמן שני כיוונים בו זמנית.
לסיכום, מטרת המחקר הייתה להגדיר ולזהות 4 פקודות של כיוונים שיינתנו באמצעות הפעילות המוחית. זיהוי זה מאפשר בנייה של ממשק מוח-מחשב (חיבור בין המוח למחשב המאפשר למוח לשלוט בפעולות המחשב). רמת הדיוק בניסוי הגיעה ל-80%, אחוז גבוה יחסית לניסויים אחרים שנערכו במערכות לא פולשניות אחרות וזאת בזכות השימוש בשילוב של שתי השיטות.
ראוי לציין שהצליחו להגיע לאינטראקציית מוח-מחשב טובה יותר מאשר במחקר זה, אך רק בהליך פולשני ע"י החדרת אלקטרודות למוח.
למרות זאת, יש בעיות בניסוי שניתן לשפר:
א: בניסוי השתתפו רק גברים, ללא נשים או ילדים, ולכן לא ניתן לדעת האם הממצאים תקפים לכולם.
ב: לצורך המטרה של הניסוי הזה (עזרה לנפגעי גפיים ומשותקים) היה עדיף למצוא פעולות מחשבתיות בלבד שאינן מערבות פעולות מוטוריות כמו הטיפוף בעזרת הידיים.
כל פיתוח עתידי של הניסוי והמערכת שהוצגה יוכל להוביל לכך שאנו נוכל לשלוט על מכשירים טכנולוגים אך ורק בעזרת המחשבה, או יותר נכון באמצעות ביצוע פעולות מתמטיות 😊
